Flash Builder 4 (Beta) is a go

בשעה טובה יצאה גרסת הבטא של פלקס בילדר הרביעי, היא פלאש בילדר הרביעי (או הראשון? המממ.... רביעי? מתי היה השלישי?... לא משנה). יאללא, לכו תורידו, חרשנים.
יש עוד להוריד, מעבר לבילדר, כמו ה HP QTP Extensions וכדומה, אבל אני מניח שאתם תדעו למצוא זאת בכוחות עצמכם.
תבלו!

Well, it's about freaking time, ain't it?
At last, the Beta version of flash Builder 4 is out (or the 1st? wait... 4th? hmm... when was the 3rd?... nevermind). go ahead, download it, you nerds!~
There is more to download, like the HP QTP Extensions among others but I'm guessing that you'll be able to find it on your own, lads :)
have fun!

Path Validator

An English translation is available for this post...

הבטחתי, לא?
אז הנה איזה משהו קטנטן (באמת) שהוא חלק מאיזה פרוייקטון שאני עובד עליו. מדובר בואלידאטור שנועד לבדוק "תקינות" של path שמשתמש בכניס. השימושים די ברורים, למעשה כל אפליקציה שדורשת מהמשתמש להכניס Path כחלק מהפעולות שהוא רוצה לבצע.
הואלידאטור הנוכחי בודק אם בכלל יש קלט ואז, אם יש, הוא פשוט בודק אם הנתיב הזה קיים לוקאלית. זה הכל.
יש שם איזה try…catch קטן בכדי לא לפול על wrong arguments exception שיכול לעוף ברגע ש... יש ארגומנטים שלא יכולים להוות נתיב. זה הכל בתכלס. למטה אתם יכולים למצוא את הקוד של הולידאטור ואת השימוש בו. שימו לב שהאיתחול והשימוש בולידאטור נעשה ב-AS, למרות שהוא יכול להיעשות גם בדרך הקונבנציונאלית ב-MXML.
לכל שאלה, טענה וכיו"ב, אתם יודעים איפה למצוא אותי.
תבלו, וחג גבינות שמח!

I promised, didn’t I?
So here is something real tiny that is a part of some project I’m working on. It’s a Validator which checks a file path that the user have entered. The usage is pretty straight forward, any application that requires the user to enter a valid path as part of the operation he wants to perform. This Validator check if there’s an input at all, and there is, it checks that the file path does exists. That’s about it.
There is a little “try… catch” that ensures that the Validator won’t fall on wrong arguments exception that the File class might throw once the arguments for it are… well… wrong.
That’s it really, you can see the code for the Validator and the usage of it below.
Notice that the instatiation and usage of the validator is made in AS code, though it can be done in the more conventional way, in MXML.
For any question or comment, you know where to find me.
Take care.

PathValidator

package com.flashmattic.validator.pathvalidator {
import flash.filesystem.File;

import mx.validators.ValidationResult;
import mx.validators.Validator;

/**
* This validator validates that a path given is a valid path for an existing
* file or folder.
* @author MBz
*/
public class PathValidator extends Validator {
public function PathValidator() {
super();
}

/**
* Checks for illigal arguments for the File constructor and also if the
* path given is valid and points to an existing file or folder.
* This also checks of any input was inserted, if the user decided that
* this field is requiered.
* @param value
* @return Array
*/
override protected function doValidation(value:Object):Array {
// Convert value to a String.
var inputValue:String = value as String;

// Clear results Array.
var results:Array = new Array();

var validationResult:ValidationResult;

// Call base class doValidation().
results = super.doValidation(value);

// Return if there are errors.
if (results.length > 0) {
return results;
}

if (required && (inputValue == null || inputValue == "")) {
validationResult = new ValidationResult(true,
null,
"no string",
"You must enter a path");
results.push(validationResult);
return results;
}

try {
var testFile:File = new File(inputValue);
if (!testFile.exists) {
validationResult = new ValidationResult(true,
null,
"path not valid",
"Invalid Path");
results.push(validationResult);
return results;
}
} catch (e:ArgumentError) {
validationResult = new ValidationResult(true,
null,
"path not valid",
"Invalid Path");
results.push(validationResult);
}
return results;
}
}
}

Usage

filePathValidator = new PathValidator;
filePathValidator.addEventListener(ValidationResultEvent.VALID, onFilePathValid);
filePathValidator.addEventListener(ValidationResultEvent.INVALID, onFilePathInvalid);
filePathValidator.required = true;

filePathValidator.validate(value);

OT: עוד הופעה בעיר הקדושה

כמה OT's אפשר הא?

אני יודע... יש כאלו המתמרמרים, אבל מה אני לעשות? יש התפתחויות מעניינות בתחום המוסיקאלי, ולמרות שה-validator חדש שכתבתי מרתק (את השועלים ואותי...) אני מרגיש הרבה יותר טוב בלבשר לכם על ההופעה הבאה שלנו, בהתרעה של "מהיום למחר?".
הלהקה שלי, TYPO, מופיעה בירושלים במוצ"ש הזה (כן, מחר. זה הקטע של מהיום למחר בד"כ). אנחנו מופיעים עם להקה מצוינת שנקראת the CarSitters, המקום נקרא Bass. ההופעה תתחיל ב-22:00.
תגיעו, מבטיח שלא יהיה דיסקו.

OT: הופעה נוספת באוזן!

כן, זהו עוד פוסט שלא קשור לפלקס. תתבעו אותי.

אז ככה, ללהקה שלי יש עוד הופעה ב"אוזן בר" במסגרת ערב מרובע של 4 להקות (וחצי, עוד רגע תבינו למה) שהקונספט שלו הוא סולניות עם להקות בועטות מאחוריהן. האירוע יקרה ב 15 לחודש מאי, כלומר החודש למי שזה לא חלחל עבורו, ביום שישי. לכל הספקנים הנה הלו"ז של חודש מאי, תעיפו מבט.
ת'כלס, ערב של רוק/אינדי טוב, להקות שבאמת שווה להכנס ל- MySpace שלהן ולהטות אוזן. עכשיו, החצי ממקודם הוא מופע חימום של רייצ'ל עזוז (כן, השם מעלה עווית על הפה, אבל בכיף) משהו אינטימי-סטייל עם פסנתר בקטנה, לפי מה הבנתי אמור להיות סבבה. וכמובן דיג'וי של יעל קראוס מהפאניק-אנסמבל (הטו, הטו אוזן) לאורך כל הערב, והכל כולל הכל בעבור 40 שקלין מצלצלין וטיבין.
למי שלא זוכר איך ומה, אתם מוזמנים לקפוץ ל- MySpace שלנו. וכמו שאומרים, נשמח לראותכם במיטב מחלצותיכם, אבזמי-אפכם ומיימית וויסקי.
קפצו ל- Facebook ותנו Attend.

לגבי פלקס, אל חשש אנשים. אני יודע שאני אומר את זה הרבה, אבל יש דברים בגו. יש לא מעט דברים חדשים שתוך כדי עבודה צצו, ואני רוצה לשתף אתכם בהם (אללא יודע למה...)
דב איתי, אוקי?
יאללא ביי.

OT: הופעה שלנו באוזן-בר

An English translation is available for this post...

מה המצב?
אז ככה,כמו שחלקכם אולי יודע יש לי הרכב (להקה קוראים לזה, אבל נו... מה עכשיו?) שנקרא "Typo". אתם יכולים לשמוע קצת צלילים מחזרות ב- MySpace שלנו. הסיבה שאני שם את זה פה היא שאנחנו מעלים הופעה ב-3 לאפריל, 2009, שזה יוצא יום שישי,באוזן בר, ככה לקראת חצות שכזה. זו הופעת טרום בכורה, קצרה וקולעת וחשוב מכל - חינאמית. אז אתם יכולים להתייחס לזה כהזמנה אישית.
בכיף.
יאללא ביי.

How's it going?
So as some of you might know, I have a band called "Typo". You can some of our stuff from rehearsals we did on our MySpace spot. The reason I'm telling you this is that we're giving a show on April 3rd, 2009, in a place called The Ozen-Bar, close to midnight. It will be a pre-premiere (… right) show, short and to the point and most importantly - free! So you can take this as a personal invitation.
Cheers.

You open, You see :: Label

An English translation is available for this post...

בהמשך ל"פותחים רואים" הפעם אני אתעכב על class שכולנו משתמשים בה תכופות ויכולה לעיתים למרוט את העצבים שאנו שומרים רק להפסדים של נבחרת הכדוריד של טורקיה: Label.
למי שלא מכיר, הקדמה קלה – Label זו מחלקת UI שבאה להציג טקסט בשורה אחת עם היכולת הנהדרת של חיתוך הטקסט במקרה ואין מספיק מקום עבור כולו, שירשור עם "..." ויצירת tooltip עם הטקסט המלא. זו פונקציונאליות לא רעה, בייחוד אם רוצים להציג מידע ב- DataGrid למשל, ומעוניינים בהתנהגות שמגדירה כי ברגע שמצמצמים רוחב של עמודה המציגה טקסט, הטקסט יחתך עם "..." ו- tooltip יופיע עבורו.
אז הנה שני דברים מעניינים שגיליתי תוך כדי נבירה במחלקה:
הראשון, אם נביט במתודת updateDisplayList נגלה שיד נסתרת מירקרה (ניטרלה את הקוד כהערה) האחראי ליצירת צבע רקע עבור ה Label. מדוע? לא ממש ברור, ואני יודע שיש מספיק חנאנות שבנו מגדלים רבים בכדי לספק ל- Label שלהם רקע, אז סאחבק הרים את הכפפה המעופשת והרחיב את המחלקה. לא עשיתי הרבה, שכן הקוד היה כבר שם. אני אשמח לדעת אם יש סיבה מסויימת לכך שהוא מורקר. את הקוד תוכלו למצוא בסוף הפוסט.
הדבר השני, שהטריד אותי הרבה יותר, הוא באג תמוה ומכעיס שיש ל- Label ושנוגע בדיוק בפיצ'ר המגניב שהזכרתי לעיל. אני אסביר: נניח שיש לנו container ברוחב מסויים ותחתיו יש לנו Label עם רוחב של 100 אחוזים. הדבר יתבטא בכך שה- Label יקבל את הרוחב של ה container. נקטין את ה container נקטין גם את ה Label, אתם מבינים את הרעיון. באופן מוזר, ברגע שלא מוגדר ל Label רוחב פיקסלי מוצהר, הטקסט שבתוכה מרחיב אותה בלי להתחשב ב- container בו היא נמצאת. רציתי לברר את הסיבה למחדל הזה שגורם לנו לפעמים ליצור כל מיני workarounds מטורפים (שגם שעולים בביצועים) ולמצוא פתרון יותר אלגנטי עד שהחבר'ה שם למעלה יתעוררו.
הסיבה למחדל הזה נעוצה בחישוב ה- explicitMinWidth של Label. כפי שאולי ידוע לכם, את המאפיין explicitMinWidth אנחנו לא מגדירים ישירות אלא ע"י השמת ערך למאפיין minWidth, מה שאומר שאם לא מגדירים minWidth אזי ה explicit min width לא מוגדר. תוסיפו למשוואה את העובדה ש- explicitMinWidth נדרש עבור חישוב גודל "הילדים" של container ויש לכם כבר שלושת-רבעי התשובה.
Label מחזיקה את UITextField בקומפוזיציה וזו אחראית (היא וכל אבותיה) על כל חישוביי הרוחב של תיבת הטקסט, חיתוך הטקסט וכיו"ב. כפי הנראה, ב- measure נעשה חישוב של רוחב תיבת הטקסט נכון לטקסט שבתוכה וגם ה minWidth מוגדר עפ"י אותו הגודל, משמע, היה לנו טקסט שרוחבו הסתכם ב 480 פיקסלים לצורך העניין, גם ה- minWidth של תיבת הטקסט יוגדר כ 480 פיקסלים. ואם ה minWidth מוגדר כך, אזי גם explicitMinWidth מוגדר כך. אין סיכוי שתיבת הטקסט תצטמצם נכון לcontainer שמחזיק אותה שהרי יש לה הגבלת מינימום של 480 פיקסלים. מרגש, לא?
בד"כ זהו המקום להוציא שלל דימויים עבור מי שקודד את האיוולת, אך במקום זאת אני אפנה לפתרון המיידי והפשוט. ברגע שאתם רוצים שה- Label יסונכרן ברוחבו ל container שמגדיר אותו, יש להגדיר את ה minWidth שלו ל-0. שכן, ברגע שמוגדר כבר ערך עבור explicitMinWidth פעולת ה set של minWidth פשוט לא עושה דבר. זה הכל.
אני מקווה שהשכלתם ומעתה תדעו יותר על מה שקורה בתוך Label. עד הפעם הבאה, עם מערכת חיסון חזקה יותר מכל הבחינות.
תיסלם.

In continue to “you open, you see” series, this time I’m going to talk about a class that we all know and use very often, yet it has the potential for killing us slowly as a result of a nerves breakdown: the Label.
For those of you who have no idea of what I’m talking about, here’s a quick brief – Label is a UI class that represents a text in a single line with the great ability to truncate that text if the space doesn’t allow all of it, adding a “…” suffix to it and a nice tooltip with the full text in it. This functionality is not bad at all, especially when you want to display a textual data in a DataGrid, and have a behavior that when the column is reduced in width, then the text within it will be truncated with a “…” suffix and a nice tooltip.
So here are two interesting things that I found out digging in that class:
The first, if we look at the updateDisplayList we shall find that a mysterious hand has removed the code that was assigned to handle coloring the background of the Label component. Why? Heavens knows. I do know that many geeks have built many extensions to overcome not being able to color the background of Labels, so I’ve decided to take this small opportunity and extend the Label class. Actually, I didn’t do that much. The code was already there, but commented out. I’ll be glad to know if there is a reason for commenting this out in the first place. You can find the code at the end of this post.
The second thing that bothered me even more, is the weird and annoying bug that Label has right where the nice feature I mentioned above is. I’ll explain: Say we have a Container bearing a certain width and residing in it we have a Label with the width of 100%. This means that if we reduce the width of the Container then the Label’s width will act accordingly and be reduced as well. Strangely, when you don’t set a specific pixel width to the Label, the text inside it stretches it without caring about the width defined on the parent Container. I wanted to realize why this happens, this which cause us sometimes to come up with weird workarounds (that are also expensive performance wise), and find a more elegant solution to it until the guys upstairs wake up (maybe they did, in Gumbo?).
The reason for this bug is due to the calculation of the explicitMinWidth member. As you might know, we can’t directly set the explicitMinWidth member, but instead we define it by defining the minWidth member. This means that if you don’t define the minWidth then you’re not defining the explicitMinWidth as well. Adding to this equation the fact that a Container relies on explicitMinWidth to measure its children and you already have three-fourths of the solution.
Labels holds UITextField in composition, which is responsible (with its ancestors) for all the text field sizing calculations, text truncations and the rest. As it seems, the width calculation of the Label’s text field is done within the measure method of the Label class. Inside that method the minWidth is set for the component according to the text measurement I’ve mentioned before, so if our text width is 480 pixels, the minWidth of the Label component is set to 480. If the minWidth is set to 480 pixels so is the explicitMinWidth. There is no way that the parent Container of the Label will be able to cast it’s width on it, since we have a 480 pixels minimum width constraint on it. Exciting, isn’t it?... oh man.
Usually this is the place I reach for the sickest metaphors I have in order to describe to ones who coded this monstrosity, but let me spare you with that and go directly to the simple solution. When you want the Label to be in synch with its parent Container width, simply put 0 as it’s minWidth because, when there is a value set to the explicitMinWidth the minWidth setter does nothing. That’s all.
I hope this helps you and you now know a bit more about what’s going on inside the Label class. Until next time, take care, guys.

package com.flashmattic.underthehood.labelex {
import flash.display.Graphics;

import mx.controls.Label;
import mx.styles.StyleManager;


/**
* Color of the Label object's opaque background.
* The default value is undefined,
* which means that the background is transparent.
*/
[Style(name="backgroundColor", type="uint", format="Color", inherit="no")]

public class LabelEx extends Label {
public function LabelEx() {
super();
}

override protected function updateDisplayList(unscaledWidth:Number, unscaledHeight:Number):void {
super.updateDisplayList(unscaledWidth, unscaledHeight);

var g:Graphics = graphics;
g.clear();
var backgroundColor:* = getStyle("backgroundColor");
if (StyleManager.isValidStyleValue(backgroundColor))
{
g.beginFill(getStyle("backgroundColor"));
g.drawRect(0, 0, unscaledWidth, unscaledHeight);
g.endFill();
}
}
}
}

Flasher :: New Mag

An English translation is available for this post...

כן, אני יודע ששוב לא כתבתי הרבה מאד זמן, אבל שלא יעלה מורא בליבכם – אני המשכתי לכתוב קוד כמו ילד שדופקים לו מכות בין ביס לביס בפיתה של ארוחת עשר.
'תכלס, כל מה שאני בא לומר הפעם הוא, שמצאתי איזה מאגזין פלאש/פלקס חמוד לאללא שעשוי גם לא רע בכלל (יחסית לחובבן) ו... ואללא, שווה צפייה. יש שם ראיונות עם אנשים טובים שעושים קוד טוב, יש שם דאחקות וצחוקים של חנאנות יש שם מידע כמובן. תנסו: Flasher.

Yeah, I know I haven’t been writing for tones of time but fear not for I still coded my arse off like a beaten up boy at school lunch break.
All in all, all I came to say is that I found this nice new Flash/Flex Magazine on the web which pretty cute, nicely made (even for an armature mag maker) and… worth a look. There are some nice interviews with people from the scene, some geeks laughs and information of course. Give it a go: Flasher.

? Who asked the profiler to butt-in

An English translation is available for this post...

אחרי תקופה קשה בה הבריאות הרופפת שלי החלישה כל נים אפשרי, החלטתי שהגיעה העת להעיף מבט שוב למחשב ולבטל איזה מעופף טורדני שהקפיץ לי exceptions בדיבאג.
מה שקרה הוא, שבכל פעם שבאתי לדבג, עפה לי הודעה שה- profilerAgent.swf לא מצליח להתחבר בעקבות בעיית security sandbox, בעוד אני יושב שמוט לסת ולשון כששאלה אחת רצה 100 מטר משוכות בראש שלי: מי בכלל, לאלף עזאזלים, ביקש מהפרופיילר הזה להרים ת'ראש שלו?!
אמרתי לעצמי, שעכשיו אני מגגל על זה ומוצא את ההסבר לתופעה. תופעה, שאגב, החלה ברגע ששדרגתי לנגן 10 הידוע יותר לשמצה בכיניו "אני עוד אגיע לכל הפיצ'רים שלך, רק תן לעבוד קודם". פי-פאם-פו היגעתי לאיזה פוסט מעניין ששמט לי את הלסת עוד יותר, בבקשה לקרא.
נו? מה תגידו?
מסתבר שנשארה שורה בקובץ ה mm.cfg (ההוא שרושם לוגים של פלאש אם הוא ממש במצב רוח טוב). שורה פשוטה שאומרת לפרופיילר להרים את הראש שלו ולנסות להתחבר, בלי שום קשר לאם ביקשנו או לא. כמה פלקסי מצידו, הא?
אם מוחקים את השורה הזו הכל חוזר לסורו. כאשר מרימים את הפרופיילר, השורה נרשמת שוב וכאשר מרימים רק את הדיבגר, השורה הזו נמחקת כלא הייתה.
אז בכל מקרה, אם נתקלת בגוגל-מוגל הזה, אתם יודעים מה לעשות.
שבוע טוב.

After a long time in which my poor health has weakened any possible vain, I’ve decided that it is time to have a filtering glimpse over my PC and deal with some flying annoying pest that keeps on popping those exception windows when I debug.
What happens is that every time I debug, an exception pops up that the profilerAgent.swf can’t connect over a security sandbox violation (don’t you love it?). While I’m still on my chair with my mouth wide open, one question kept racing the marathon in my head, going: who, for flex sake, has asked to profiler to raise its head and connect?!
I decided that it’s time to google that pest and find the solution for this phenomenon, a phenomenon that BTW begun the moment I upgraded to Player 10, better known by the name of “I will get to all you feature, just let me work first”. After a few searches I came to some interesting post that got my mouth to open even wider. There you go, read it.
So? What can you say about that, huh?
As it appears, there is a lost line left on the mm.cfg file (you know, the one that registers flash logs if it’s in a really good mode). This line simply tells the profiler to raise its head and connect, regardless if we’ve asked for it or not. How Flexi of it, right?
If you delete this line then all goes back to normal. When the profiler is bootstrapped the line registers again and when the debugger is bootstrapped then the line is erased.
So anyhow, if you encounter this lovely swamp you know what to do.
Have a great week.

OT: ירושלים

אני לא אתחיל לקדוח לכם בשכל על כמה אני אוהב את העיר הזו, אני פשוט רוצה להעיף איזה גיץ של שמחה על בחירתו של ניר ברקת כראש העיר של הבירה שלנו.
לפעמים זה נשמע אבסורדי, אני יודע... "ירושלים, בירת ישראל" שתכלס אנחנו יודעים שהיא, גג, בירתם של כל אלו שלא הצליחו לנוס על נפשם ממנה, ואלו שעסוקים בלהניס אותם. הצביון החרדי שהעיר החלה לקבל עוד מימיו של אולמרט פשוט גרם לעיר היפה הזו לאבד לפחות 6 קבין של יופי. זה רק הולם את העם הבוחר שלנו, לקחת סיפור כישלון במישור המוניציפלי כמו אולמרט ולהעביר אותו למישור הלאומי. משם עברנו ללופוליאנסקי שתרם רבות לעיר בכך שהחליף את שלט הכניסה לירושלים בחתיכת פח-צפרדע ירוק ושעון כניסת-שבת. הרכבת העילית עדיין מחכה כמו העבודת שורשים שלי, שמישהו יסיים אותה ודי. זה היה די ברור לבוחרים החילוניים בעיר הקודש, שאם הם לא יצאו מהספות אח-גדול שלהם העיר הזו תהפוך במהרה לסרט המשך רע לבני-ברק.
ניר ברקת? לא ממש יודע כמה הוא יכול להרעיד את האדמה הקדושה של העיר ולהפיח בה חיים, אבל אני בטוח שהעיניים שלו נשואות לכיוון הזה. בוא נתחיל בלעודד בניית מפעלי הייטק בעיר הקודש, ליצור איזשהו כוח משיכה לצעירים לחזור לעיר ולהקים בה חיים. בוא נסיים את הרכבת המזדרגגת הזו ונפתח כבר את רחוב יפו (וכמובן נשלם פיצויים לבעלי העסקים שם, שפשוט דרכו עליהם כמו על בדלי סיגריה). אני לא מצפה שעכשיו אדון ברקת ינהל את העיר כמו צ'קפויינט, אבל עדיין... שיכניס מעט ענווה ויוקיע את השחיתות החרדית (כן, קראתם נכון) שהתנהלה בעיר עד כה. שחברי מועצה יכבדו אחד את השני.
אם התקוות יתממשו, יש מצב שאפילו עבדכם הנאמן ישים את ירושלים כאופציה, וכמוני עוד לא מעט שנשבר להם הפופיק מהתחליפים הזולים והמלוכלכים שיש למדינה להציע.
מר ברקת היקר, לא נותר לי אלא לצטט את שמגר מ"גבעת חלפון" ולומר: "לעסק, סרג'יו, לעסק...". וקריאת "יש!" קפוצת אגרוף של מי שאוהב את העיר שלו, לא בגלל דוד המלך, אלא בגלל שנולד שם.

ServiceAdapter in BlazeDS – Where’s the service?

An English translation is available for this post...

"כיף".
לו הייתה ניתנת לי מילה אחת בכדי להגדיר את המעבר מ-LCDS ל-BlazeDS הייתה בוחר במילה הזו – "כיף". טוב נו, זה לא כזה נורא, אבל עדיין אדובי מצליחים להכשל בעקב אכילס שלהם שוב: הדוקומנטציה.
למרות שהכל די שקוף לאימפלמנטור (אני, אני...) ומעבר להברחות jar-ים מפה לשם והגדרות תלויות, מגיעים לשינויי-קוד, שהם למעשה הכואבים מכל.
בזמנו יצרתי הרחבה של ActionScriptAdapter עבור יישום של צ'אט באפליקציה. אותה המחלקה ניהלה את ההודעות בצורה מעט שונה שלא רלוונטית לעניין כרגע. מה שכן, המחלקה השתמשה במשתנה שהגיע אליה בירושה מאדון ServiceAdapter שנקרא בפשטות service.
קימפול זריז וג'אוה צועקת שהיא לא יודעת מי זה service ולא מכירה אותו אפילו ב"שלום שלום". מיד כשועל מנוסה אני קופץ אל התיעוד של אדובה בכדי לגלות מה העניינים. אני אכן מגלה שאין חיה שכזו service ב- ServiceAdapter, אבל להפתעתי אני מגלה דוגמת קוד שעדיין משתמשת בו כאילו כלום לא קרה. לא מאמינים? הנה תראו. אז מה בעצם נותר לנו? נכון. לפנות לפורומים.
חיפוש זריז ואני עולה על הת'רד, בו נאמר כי שהדוגמה היא קלוקלת ולמעשה יש דרך אחרת לפנות ל- service הנעלם.
אני מאד מקווה שאדובה מודעים לאיוולת הזו, שבטח מבזבזת לא מעט זמן למפתחים ברחבי העולם.
עד העונג הבא.

“Fun”.
If I had one word to define the migration from LCDS to BlazeDS, I would choose this word – “Fun”. Well, it’s not like it’s all that bad, but still Adobe manages to fail when they are known to fail in the most: Documentation.
Even though that most of it is pretty transparent for the implementers (me, myself and I…) and after smuggling all the .jar files and messing around with dependencies, we reach to the code migrations which hurt the most.
At the time I’ve created an extension for ActionScriptAdapter for a chat in the application. This class managed the messages that came through it in a slightly different manner that’s not relevant to the story. What’s relevant is that this class used an inherited variable called “service” that came from Mr. ServiceAdapter.
A swift compilation and Java shouts that it doesn’t know who “service” is. I instantly dive into Adobe’s documentation to see what the hell is done wrong here, and I do find out that there’s no such thing as “service” on ServiceAdapter, but to my utter surprise I also see a nice code sample which uses it. Don’t believe me? See for yourselves. So what have I got left? That’s right… forums.
After a quick search I find this thread where it says that the code sample is wrong and misleading and there’s another way to reference the “service” variable.
I very much hope that Adobe is well aware of this mistake that surely waste time to a lot of developers around the world.
Till next time…

Date Formatter gets hours wrong

An English translation is available for this post...

משהו ששווה לזכור.
לאובייקט Date, ברגע שרוצים להציג אותו בצורה מעט יותר עדינה מ- timestamp, משתמשים ב- Formatter שיודע לקבל format string ומשם לפרמט אותו לפיו. אתם יודעים על מה אני מדבר - MM:DD:YY וחבורתו.
הקטע קטע מגיע שאנחנו רוצים לפרמט את השעות. את השעות אפשר לפרמט, בין היתר, בדרכים הבאות: HH, ו-JJ.
HH, מספר לנו על יום שבו השעות הן 1-24, בעוד ש-JJ מדבר על יום שבו השעות רצות מ 0-23.
זה נכון ש-HH תהיה הבחירה האינטואיטבית של כל בר-דעת (שכן, מה בדיוק JJ אמור להביע, just-joking?), אבל אם תבקשו HH, לעיתים תכופות תגלו שזה לא ממש מה שהתכוונתם אליו, ופתאום יש לכם הבדל של שעה סוררת. זה קצת מקומם אם לקוח שלכם אמור להגדיר פורמט בו הוא רוצה לראות תאריכים, ומגלה שהשעון לא מכוון, כי הוא חשב (ובצדק, לעזאזל! בצדק!) ש-HH זו הבחירה הנכונה.
אדובה...? רוצים לספר לנו משהו שאנחנו לא יודעים?

Here’s something that is worth remembering.
When you want to display the Date object in a more easy-to-understand manner than timestamp, you use the DateFormatter that receives a formatting string ant act accordingly. You know what I’m talking about – MM:DD:YY and their gang.
The trouble comes where we want to format the hours as well. This can be easily done, mong other formats, in these ways: HH and JJ. HH will be a day where the hours go from 1 to 24 and JJ will be a dat where the hours go from 0-23.
It’s true that the intuitive selection of anyone who claims to have a brain would be HH (since, what exactly does JJ stands for, Just-Joking?), but if you ask for HH in your format string you will often find that it’s not really what you meant for and suddenly you have a one hour difference. To be honest, it pretty annoying when one of your customers is trying to define her own date format, only to find that the hours are not synched, cause she thought (rightfully, god-damn, rightfully!) that HH is the right choice to make.
Adobe? Care to tell us something we don’t know?

OT: ההופעה של AIR

כן, עוד OT. אל חשש, יש בדרך כמה פוסטים שיזגגו כל עין של מפתח תוכנה נחנח. יהיה בסדר...

ומה על הפרק? ההופעה של AIR, שהתקיימה ביום חמישי שעבר והייתה מפח-נפש עדין.
נתחיל מהיסטוריה - את AIR אני מכיר פחות או יותר משנת 98' של המילניום הקודם. התקליט שלהם, Moon Safari נטחן במקום העבודה שלי דאז, עד שלבסוף ייבש לשאר הקולגות את הנוירונים. מה אני אעשה? הנעימות שלהם הזכירו לי שני דברים שקרובים מאד ללבי: פינק-פלויד ו- Atari.
אני לא חשבתי שהם יגיעו לארץ, וגם אם המחשבה הזו חמקה בזריזות למוחי, לא ממש האמנתי שאני אלך להופעה שכזו. בכל אופן, נפל דבר ומצאתי את עצמי צובא על דלתות האנגר 11 בנמל, יחד עם האנשים היפים של תל-אביב. כרגיל ולפי המתכונת, התור לכרטיסים היה מאורגן כמו גשר המכבייה. פה שם, נכנסנו לאולם הגדול וחכינו לייבוש הגדול הנקרא "מתי הם יעלו כבר, יא אללא שלהם?". סביבות 22:45 הם עולים. שלושה חברים, שני צרפתים מהודקי חולצה ומכנס ומתופף שמנמן.
ההופעה התחילה עם שיר שלא הכרתי (אבל אין דבר, עוד הרבה כאלו יגיעו...), במין פסנתר, גיטרה, תופים שכזה. סתם. שאר ההופעה נמשכה בין שירים מוכרים יותר לפחות, בלי הרבה פירוטכניקת-אורות (אם בכלל) ופחות מזה כריזמה של הזוג. שני הצרפתים בקושי דיברו עם הקהל, וכשעשו זאת, השתמשו באפקט ה"רובוט" שיצא מהאופנה בערך בזמן שתמי בן-עמי (ז"ל) הייתה רלוונטית. ומילא להשתמש בקול הרובוטי פעם אחת, אבל לשמוע שוב ושוב "Thank you Tel-Aviv" ככה... ראבק בנאדם, תקנה לגו, רק עזוב אותנו.
ככה נעמדנו בין השירים, בלי להתרגש יותר מדי והאזנו לסאונד הנוראי שהאנגר 11 יודע לייצר. אני לא מבין איך אפשר לנהל שם הופעה. גם כשהייתי בפרודיג'י הסאונד היה נוראי שם. לא למדנו שום דבר? יש מצב שהאנגר, שהוא למעשה אולם-פח, לא ממש מתאים להופעות בהן כל תו חשוב? ונגיד שהיה סאונד סביר, אוקיי? הצמד השמיט המון "קטנות" מהשירים. "קטנות" שעושות את השירים והקטעים למה שהם. זה היה כמו גרסאת כיסוי מאד מהוקצעת, אבל חוטאת למקור.
איכשהו הגענו להדרן הראשון. מחיאות כפיים ושריקות מקהל שבאמת בא לתת את כל מה שיש לו ונתקל בשני באגטים עבשים (ומתופף שמנמן), והנה הם עולים ומבצעים שירי צאן-ברזל כשהם מסיימים ב- La Femme d'Argent, ורק שם הם נתנו את מה שהקהל רצה מתחילת ההופעה: "בום!". הפציצו בפסיכודליה, העיפו את התאורה לאוויר, יצאו באילתורים וזה בדיוק מה שהיה חסר כל ההופעה!
ואז הם ירדו.
אשכרא הדליקו את הקהל, נפנפו לנו מול הפנים ב"תראו מה יכל היה להיות אם לא היינו זורקים עליכם" וירדו מהבמה. שום תשואות לא החזירו אותם חזרה, ותכלס? אם היה לי בקבוק בירה ביד, אולי הוא היה מוצא עצמו במאך 5 לכיוון הבמה. 75 דקות של הופעה מאכזבת עם שיאים של גג משגל-פנסיונרים. שיקחו את קול הרובוט שלהם ואת המתופף השמנמן ויגלשו על טיל הישר לצרפת. עדיף לשים דיסק באוטו.
בהחלט אכזבה. AIR הם לא הרכב של הופעות (לפחות לא בארץ) ושימשיכו לעשות את מה שהם עושים טוב, ולא לגבות כסף על חזרות עם קהל.
עד העונג הבא.

OT: שנה טובה לדוד גיבור

מה קורה, מתקתקי-קוד אפרפרים?רק רוצה לאחל לכם שנה טובה, אבל לא שנה טובה של החברים שאתה לא רואה מאתיים שנה, ופתאום מפליצים לך SMS קבוצתי של "אושר והגשמה", אלא שנה טובה מהלב, וזה הולך ככה:
קודם כל בריאות, שזה חשוב וגם קופ"ח חונקת בכספים, אז חבל... ואז אחרי הבריאות שיבוא גם האושר, אבל אושר אמיתי שבא מיצירה, או אהבה או... בורקס טוב. סביח זה לא אושר, סביח זו מלחמה קולינארית. איפה היינו? אה! ממון, כי זה נחמד שיש מרשרשין בכיסים, לכל המשקיעים בבורסה אני מאחל שנה נטולת ריצות אחר הזנב של עצמכם, שתמצאו במה להשקיע ושתפסיקו להאמין שלדבר על כסף באמת עושה כסף. אהבה זה חשוב, אז שהאהבה תהיה שם, לא פושרת, לא דרדל'ה, אלא ממש אהבה כזו שמותחת חיוך גם על איטונג. ולאלו שכותבים קוד, שתהיה לכם שנה של פחות re-factoring, שנה של פחות באגים ויצירתיות. ולמוסיקאים שבנינו, שנה של פלייליסטים שווים, חוזים בחו"ל והופעות מלאות.
שמחות על ראשיכם,
חג שמח ושנה טובה!

Custome Metadata tags for Flex :: keep-as3-metadata

This Hebrew message will be followed by an English one...

הטריף לי את השכל, הקטע הזה, הארגומנט הממזר הזה של MXMLC (ו- COMPC) שנקרא בפי חבריו: keep-as3-metadata. אם תקראו בקצרה בדוקומנטציה (שכמו תמיד לא מאכזבת ולא מספרת שום דבר יעיל) תלמדו שאם אתם רוצים לשמור תגי metadata שלכם, כך עושים זאת. לא ממש מפרטים מי, מה, איך להוציא את הפרטים של אותו התג ב-runtime... לא... למה שפרטו? אנחנו, כרגיל, ננחש.
האמת? את העניין גיליתי תוך כדי הצצה לעבר framework שנקרא Swiz (שווה הצצה, אבל לא מספיק בכדי לצאת לרחוב בצעקות "הידד!"). ב- Swiz משתמשים בשני תגי metadata של ה- framework שהם לא קשורים לאלו המוגדרים מראש בפלקס, וזה הביא לי בסקרנות – האימפלמנטציה, השימוש, אז פתחתי ונברתי מעט בקוד של Swiz ויש לפני את הבשורה.
לפני שאני אפרוש פה קוד, אציין שהשימוש, במתכונת הנוכחית, הוא מעט בזבזני ולא אלגנטי. אני מקווה שבעתיד תהיה אופציה הרבה יותר טובה ליישם את העניין. ובכן, לעסק:
ראשית, בואו רגע נתעכב על ()describeType. המתודה הזו יודעת לקבל אובייקט ולהחזיר אובייקט XML עם כל המאפיינים ה- Public של אותו אובייקט. ה-XML הזה גם מכיל גם את ה-metadata עבור כל מאפיין. יש כמה וכמה כלים לפלקס שבנויים על היכולת הזו. סבבה לנו? למה לא.
עכשיו, בכדי לאפשר את תגי ה-metadata הנוספים מוסיפים ארגומנט לקומפיילר העונה לשם keep-as3-metadta. כך שאם אנחנו רוצים להוסיף metadata בשם flashmattic, נכתוב:

-keep-as3-metadata+=flashmattic

למה =+? כי אנחנו לא רוצים להיות חצילונים ולמחוק את כל מה שכבר מוגדר.
מה שעכשיו קיבלנו הוא, שבכל הגדרה שנכתוב בה את [flashmattic], נקבל את את ערכי ה-metadata ב-XML של ה describeType. את ה metadata נכתוב כמו כל metadata אחר:

[flashmattic]
public var inputTxt:String;

אנחנו יכולים להוסיף גם מאפיינים ל- metadata, כך:

[flashmattic (value=”Matti”)]
public var inputTxt:String;

זה מגניב, אבל לא ממש עוזר לנו. את כל זה יכולנו לעשות גם בלי הטובות של הקומפיילר והארגומנטים שלו. או! אז פה הטעות, שכן מבלי להוסיף את הארגומנט המוזכר לעיל, הקומפיילר לא יודע לקרא את ה-metadata הזה ולהכניס אותו אל הפרטים ב-XML של describeType.
מה שנותר הוא לקרא את הנתונים הללו, להוציא מהם את מה שאנחנו מחפשים וכך, ב runtime נוכל ליישם dependency injection למשל. הנה אמפלמנטציה אחת לדוגמה:

private function resolveDependencies(accessorList:XMLList):void {
for each (var dependee:XML in accessorList) {
if (dependee.metadata != undefined && dependee.metadata.(@name== "flashmattic") != null) {
var meta:XMLList = dependee.metadata.(@name == " flashmattic");
if (meta.arg.(@key == "value") != null && meta.arg.(@key == "value").@value != undefined) {
trace(meta.arg.(@key == "value").@value); // Traces “Matti”
}
}
}
}

לא רע, הא? מה שכן, לכאורה נראה כי הריצה בלולאה על כל המאפיינים עולה בשן ועין בביצועים, אבל לאחר בדיקה קצרה, נראה כי הזמן זניח (16 מילישניות עבור 2 קומפוננטות מקוננות). אני עדיין צריך לבדוק את זה בפרויקטים בעלי נפח יותר גדול.
בכל אופן, מקווה שזה מגניב אתכם כמו שאותי, אחרת אני ממש יוצא פה חננת-מחשבים...
שבוע טוב שיהיה :).

This little thingy drove me insane. That elusive MXMLC (and COMPC) argument, well-known to his fellow arguments as “keep-as3-metada”. If you read the documentation about it (that never loses an opportunity to fail in description), you’ll learn that if you wish to keep your own metadata tags, this is the way to do so. They don’t really say who, where or how to get those details at runtime. We’re left guessing…
To be honest, I first discovered interest in this issue when reading about the “Swiz” framework. In Swiz there are two extra customized metadata tags involved, and that made me curious about the implementation and usage, so I lifted the hood up and looked under it.
Now, before I give you my resolutions, I must admit that what Swiz is doing is a bit expensive performance-wise. I hope that this way of implementation will be made more elegant in the future of Flex SDK. Well… let’s dive into it:
First of all we want to check out this nice method called “describeType()”. This methods expects an object as its argument, and return an XML object with the details of all public properties in this object. By the way, Many Flex tools rely on this feature. Are we happy so far? Sure we are.
Now, in order to enable extra customized metadata, we need to add the keep-as3-metadata argument to the compiler, so say we want to add “flashmattic” as our new customized metadata, we’ll add the following to the compiler arguments:

-keep-as3-metadata+=flashmattic

Why +=? Cause we don’t want to be complete numb-nuts and override the predefined metadata tags.
What we have now is, whenever we add the flashmattic metadata tag to any public property of an object, the XML retrieved from the descibeType() method will include that metadata and it’s properties. We add the metadata to our like any other metadata in flex:

[flashmattic]
public var inputTxt:String;

We can also add some properties to our metadata tag, so… let’s add a property to our metadata:

[flashmattic (value=”Matti”)]
public var inputTxt:String;

This is nice, right? Yeah, but we could have done this without asking the favors from the compiler and its arguments. Wrong! Not adding the metadata to the compiler, will cause the descibeType() method to avoid it and not have its details to the XML.
What’s left for us is to run trough that XML at runtime, find our metadata and retrieve the information from it. This is highly useful when wishing to implement dependency injection in Flex. Here’s one example:

private function resolveDependencies(accessorList:XMLList):void {
for each (var dependee:XML in accessorList) {
if (dependee.metadata != undefined && dependee.metadata.(@name== "flashmattic") != null) {
var meta:XMLList = dependee.metadata.(@name == " flashmattic");
if (meta.arg.(@key == "value") != null && meta.arg.(@key == "value").@value != undefined) {
trace(meta.arg.(@key == "value").@value); // Traces “Matti”
}
}
}
}

Not bad, ah? Well, apparently, going through that loop looks a bit expensive as I mentioned before, but after running a couple of tests it looks like it will not affect the player that bad (16ms for 2 nested components), but I need to test it on a larger project to make sure that this implementation won’t add to the already bad performer we call Flash Player.

Flashoo Convention on the 25th

This Hebrew message will be followed by an English one...

אנשים יקרים,
רק רוצה להזכיר לכם שכנס פלאשו, בתמיכת אדובי עם כל המשתמע, יערך ב-25 לספטמבר! בכנס יוגשו הרצאות (לצערי, לא ארצה הפעם מפאת חוסר זמן), פרסים ואנשים טובים... שלא יוגשו אבל יהיו נוכחים. מה רע?
אז אם עדיין נשארו מקומות, הרשמו עכשיו! יש גם בקישור את כל הפרטים הנוספים על איך להגיע וכו'...
הנה הת'רד הפלאשואי.
נתראה שם :).

Dear people,
I just wanted to remind you that Flashoo is throwing a convention, supported by Adobe, on the 25th to September! Lectures will be given, awards and good people to meet. Now how ‘bout that?
So if there are still places left, make sure you register now! The link also has details about the location and more…
Here’s the Flashoo thread as well.
See ya there :).

OT: ריצ'ארד רייט הלך לעולמו

ואללא... יודעים מה? גם כשאני כותב את זה אני לא כל כך מאמין שזה קרה. רק לא מזמן, כמו שאתם קוראים, כתבתי על ההופעה שלו יחד עם גילמור ועכשיו... ואללא... אין לי ממש מילים.

אני חושב שהוא היה החבר היחיד בפינק פלויד שהתקרב למוסיקה מעט יותר מורכבת מאשר בלוז 12 תיבות. תמיד ששרים את ה- Desperation is the English way, נראה לי שזה נכתב עליו (אולי כי הוא גם שר את זה... לך תדע). בכל מקרה, זה יום עצוב. אתם יכולים לצחוק ולחשוב שאני סתם מזיין בשכל, אבל זה יום עצוב.
Bm7-Fmaj7.

Imporganizer :: Removes redundant imports

This Hebrew message will be followed by an English one...

יש קטע שמעורר את חמתי ברמות של בוחן פתע. אתה מריץ לתומך חיפוש על כל הפרוייקטים בכדי למצא איפה משתמשים במחלקה מסויימת, ואתה קולט שיש איזה 200 מופעים שלה, מה שמגניב לך את העין והראש, שהרי אין מצב שיש כל כך הרבה, ומאידך אם יש זה אומר שאתה צריך עכשיו לשנות 200 מקומות.
אחרי שאתה משלים עם מר גורלך ורוע הגזרה אתה מתפנה לסדר את העניינים שלשמם התחלת את החיפוש, ולהפתעתך (שלא לדבר על מורת רוחך) אתה מגלה שרב התאימויות הן על imports. כפי שודאי אתם מניחים, עם Imports שאף אחד לא משתמש בהם באותה המחלקה.
מקומם.
אז החלטתי שאני אארגן איזה כלי, ועל הדרך גם אלמד להשתמש ב file accessibility של AIR, שכל התפקיד שלו יהיה לעבור על עץ הפרוייקט בצורה רקורסיבית ולהעיף imports שפשוט לא צריכים.
לפניכם התוצאה, אבל לפני שאתם קופצים להוריד ולהשתמש הסתייגות קטנה וחשובה:
את הנסיונות הראשונים יש לעשות על פרוייקטים וקבצים מגובים. השימוש הוא על אחריותכם בלבד!
עכשיו אתם יכולים להוריד אותה מפה.
דבר אחרון - אני מאד אשמח לכל בקשה, תהיה, באג שתמצאו (פחות, נו..) ובכללי, אני מגיש את ה Imporganizer הזה חיני-חינם, אבל אשמח אם תוכלו לפרסם פה כמה imports נוקו מהפרוייקטים האישיים, ככה... בשביל לעשות לי טוב על הלב.
סלאמת.

There's this thing that really makes me furious, in a pop quiz levels. You run an innocent "search" on your projects, to find where a certain Class is being used, and you get like 200 instances of that class, which totally freaks you out since there's no way that your projects holds that usage, but on the other hand now you need to check 200 places to make the fix you need to do.
After you've excepted your poor fate you clear the table and starts to fix the stuff you initially made the search for, and to your surprise (and anger) you find that most of the matches are unused Imports in your classes.
So... I've decided that I will get this tool going, and on the way learn about AIR file accessibility, that will simply go over recursively on a project tree and clean all the redundant imports it holds.
The result is before you, but before jumping to install and try it, a small but highly important disclaimer: Your first attempts should be made on a backed-up files. You are using it at you own risk!
Now you can download it from here.
One last thing - I will look forward to any request, tought, bug (well... a bit less but still), and in all, I'm serving the Imporganizer free of charge with just one request from you guys - please let me know if it helped you in any way, how many imports did it remove and so on... you know... :).
Cheers

Flashmattic going international

This Hebrew message will be followed by an English one...

כן, אני יודע... אתם וודאי מחכים למרכזנית שתכריז, שבכדי לדבר עם איש המכירות צריך להקיש 1.
מה שקורה הוא דבר שכזה: יהיו פוסטים שיפתחו בשורה שפותחת, למעשה, את הפוסט הזה. מה שזה אומר הוא, שהתוכן של הפוסט יובא גם בעברית וגם באנגלית וכל זאת בכדי לא לקפח את הקוראים הבינלאומיים שמאד רוצים לדעת למה יש להם באג, אבל לא ממש מבינים את הערבסקה שנקראת עברית. בכל אופן, ברוכים הבאים תושבי הנכר, מקווה שתמצאו את התוכן מעניין ומועיל.
יאללא סאלאמת (עכשיו... איך מתרגמים "סלאמאת" בדיוק?).

Yeah I know... You're probably waiting for the operator to tell ya that in order to talk to the sells-person you need to dial 1.
What gonna happen is the following: There will be post that will be opened with, in fact, the line that opens this post. What it means is that the content of this post will be brought not only in Hebrew but also in English as well, and all this to not neglect the international readers who might very much like to know why they have a bug but don't really understand the arabesque called "Hebrew". In anyway, welcome people abroad, I hope you'll find the content interesting and useful.
Peace out.

פותחים-רואים :: Spacer

ראשית, הקדמה:
הפוסטים שיפתחו במילים "פותחים-רואים" למעשה יתארו נושאים בצורה הרבה יותר פרטנית, חודרנית (מי מחייך?) ופשפשנית. מה שהחבר'ה נוהגים לקרוא לו: Under The Hood, אבל כמובן אנחנו, שגדלנו על הגשש ומוכסכניקים מפוייחי-ידיים, לא יסמאו את עיניינו עם מושגי-שפר אמריקאים. יש? לעסק...
Spacer היא קומפוננטה קטנה שכל היעוד שלה בחיים הוא כזה: לעשות רווח (מפתיע, אני יודע). משתמשים בה בעיקר כאשר רוצים לעשות... רווח.
אוקיי, אני חושב שזה מספיק.
בכל אופן, אם נסתכל מעט פנימה נראה שכל מה שה Class שנקראת Spacer עושה היא להרחיב את UIComponent. זהו.
לא באמת... זהו.
עכשיו, מה שיותר מעניין היא השאלה "מה הוא ההבדל בין שימוש ב UIComponent במקום Spacer?". לכאורה, התשובה אמורה להיות "שום דבר", אבל לא ממש.
ניסוי קטן בהשוואה בין השניים מניב את התוצאות הבאות: 100Bytes~ לטובת השימוש ב UIComponent (כלומר, שמשתמשים ב UIComponent התוצר קטן יותר בנפח). כעת, יש את אלו שיגידו ש"מה זה 100 bytes?", אבל תחשבו על זה ככה - 10 Spacers נהיה כבר Kb... לא נעים, לא חבל?
תכלס? לא כזו רעידת אדמה, אבל שורה תחתונה היא, למה לא תשתמשו ב UIComponent במקום? חבל על כל טיפה.

DateField.selectedDate נותן בצנרת

זו לא סתם גסות, זו האמת לאמיתה.
מדובר כאן בבאג די ידוע שמצליח לגזול לי שוב ושוב דקות יקרות מכיוון שבכל פעם זה נראה לי כל כך לא נכון מכדי לקרות, אבל בכל זאת... התרחיש הוא טריוויאלי לחלוטין:
יש לנו DateField ואנחנו רוצים לחבר אותו ב binding אל תאריך שנמצא במודל שקר-כלשהו, בשאיפה (לגיטימית) שברגע שזה ישתנה, כך גם תשתנה הבחירה בלוח-שנה החמוד שנפתח מה DateFeild. שאיפה? חצבת! אני משנה ושמשנה את התאריך אבל הלוח-שנה לא מסמן דבר וחצי דבר. מקומם... מקומם מאד.
אז עשיתי חיפוש מהיר, גם כי זכרתי שכבר נתקלתי בתלאה הזו בעבר, והנה גיליתי את המיקום של הבאג ב Jira של פלקס, שכן זה באג ידוע (וסגור כבר בגרסה 3, להבנתי), שאם לא מאפסים את השעות, דקות ושניות של אובייקט ה Date, ה DateField פשוט לא מתייחס לזה. פשוט כך.
ניסיתי לחפור פנימה ולראות מה בדיוק קורה שם, אבל נתקלתי בביקורת גבולות עקשנית בדיוק לפני המחלקה: CalendarLayout. אם מישהו מצליח לחפור אליה, שלחו לי פנס ומפה.
זה בעצם העניין. אם אתם רוצים שלוח-השנה יתעדכן, יש לאפס את השעות, דקות ושניות של האובייקט. ולכל מי שאומר "אבל אתה בעצם משנה את ה timestampe של התאריך", אני אשיב: "אתם לגמרי צודקים, פלקס זה כיף".
שמחות.

DataGrid.selectedItem לא חבר של sort.

מה קורה?
בלי להאריך יותר מדי, קבלו באג שיכול היה להסיר שיערות מהחזה של אריק זאבי:
יש לכם DataGrid ואתם רוצים שתמיד האיבר הנבחר בו יהיה מסונכרן עם זה שנמצא לכם ב data model, כל שיהיה. בשביל זה אנחנו נשתמש ב Binding, נכון? ודאי. אבל למה אנחנו נחווט אותו? נחווט אותו למאפיין החבוי של ListBase (מאבותיו של DataGrid), הידוע בכיניו SelectedItem. זה נכון ש DataGrid לא נותן לנו אותו אפילו ב code hinting, אבל שועלי קרבות שכמותנו, לא נחפור ונגלה אותו? הרי זה די מתבקש, שיהיה מאפיין שאפשר להגדיר דרכו מי האיבר הנבחר תמיד, לא?
לפלקס יש הסיבות שלו ואני לא תמיד מבין אותן אבל בהחלט מכבד :).
הבעיה מרימה את קודקודה המעוות כאשר אנחנו משתמשים גם ב sort על אותו DataGrid אומלל. שכן אם נחפור עוד יותר בקוד של ListBase נגלה ש SelectedItem לא ממש אוהב לשחק דוקים כשיש sort על ה DataProvider של ה DataGrid. התוצאה היא מחזה מרהיב: בוחרים איבר, ה SelectedIndex נבחר אף הוא (שמתם לב? Index, לא Item), אבל כאשר עושים sort ה selectedItem משתנה אבל ה selectedIndex נשאר כשהיה. מה זה אומר? שבעצם לא השתנתה הבחירה למרות מה שאנחנו רואים... יש יאמרו פאטה-מורגנה, יש יקללו. ואם לא השתנתה הבחירה, אז כל המנגנון שווה לתחת, אם לנסח בעדינות.
אז מה עושים? דבר ראשון, שלא תעיזו להשתמש ב selectedItem כאשר מדובר ב DataGrid. זה לא נכון, זה לא נתמך ואתם תשלמו על זה, האמינו לי.

דבר שני, כל מניפולציה על DataGrid selection צריכה להתבצע דרך ה selectedIndex שלו. איך עושים את זה בדוגמה שהבאתי? הנה דוגמית קטנה....
טוב, רציתי להדביק פה קוד בצורה נורמאלית, אבל בלוגר לא ממש מפרגן - אני אמצא דרך ואחזור אליכם...
מצאתי :), בבקשה:

<?xml version="1.0" encoding="utf-8"?>
<mx:Application
xmlns:mx="http://www.adobe.com/2006/mxml"
layout="vertical"
creationComplete="initMain();">
<mx:Script>
<![CDATA[
import mx.events.CollectionEvent;
import mx.collections.Sort;
import mx.collections.SortField;
import mx.collections.ArrayCollection;

private var _aItems:ArrayCollection;

[Bindable]
private var selectedItem:Object;

private function initMain():void {
//create data for test
aItems = new ArrayCollection();

for (var i:uint = 1;i <= 10;i++) {
var obj:Object = {sort1:i,sort2:i*-1};
aItems.addItem(obj);
}
selectedItem = aItems.getItemAt(2);
}

private function set aItems(value:ArrayCollection):void {
_aItems = value;
setSelectedItem();
}

[Bindable]
private function get aItems():ArrayCollection {
return _aItems;
}

private function setSelectedItem():void {
if (aItems != null && selectedItem != null) {
for (var i:int = 0; i < this.aItems.length; i++) {
if (aItems.getItemAt(i).sort1 == selectedItem.sort1) {
dgItems.selectedIndex = i;
break;
}
}
}

}

private function refresh():void {
var newDP:ArrayCollection = new ArrayCollection(aItems.source);
newDP.sort = aItems.sort;
newDP.refresh();
aItems = newDP;
}
]]>
</mx:Script>

<mx:DataGrid
id="dgItems"
width="75%"
height="75%"
dataProvider="{aItems}"
updateComplete="setSelectedItem()"
change="selectedItem = dgItems.selectedItem">
<mx:columns>
<mx:DataGridColumn headerText="Sort 1" dataField="sort1"/>
<mx:DataGridColumn headerText="Sort 2" dataField="sort2"/>
</mx:columns>
</mx:DataGrid>

<mx:HBox width="75%">
<mx:Button label="Refresh" click="refresh();"/>
<mx:TextArea
id="output"
text="{dgItems.selectedIndex}"/>
</mx:HBox>

</mx:Application>

מיקרוסופט... שיהיו בריאים.

פעם, די מזמן למעשה, מקרומדיה החליטו שהשפה ה"אומללה" משהו שהם קוראים לה Action Script חייבת להיות מעוגנת באיזשהו סטנדארט, כך שלא יוכלו לקרא לה יותר, "הפרוצה של שפות התוכנה" ושאר כינויי הגנאי של ג'אוואיסטים-אפורים. אז מקרומדיה אימצה את התקן ECMA-4 (שבזמנו הוציא לנו את המעיים עם כל ה"מה זה private?) והנה AS החלה להזקוף גב, להרים סנטר ולהרגיש כאחת העם.
אז זהו... שלא ממש נכון לחדשות הבאות. התקן ECMA-4 נדחה ע"י IE.
למה נדחה? זו כבר שאלה יותר מעניינת, שכן אתם ודאי מבינים שמאז שפלאש תפסה תאוצה, מיקרוסופט מתנהגת כמו רעמסס ומנסה להתחכמה לו, ויעבידום כמו שנאמר בטיט ובסטנדארט ובאינטרנט-אקספלורר. זה פשוט בזיון, אבל כנראה שכך שומרים על מונופול.
מה שקרה הוא שמיקרוסופט תבעו, והתעצבנו וכו' והנה הוציאו את התקן הזה אל מחוץ לאינטרנט אקספלורר שלהם, וזה לא נתמך שם ו... כל העבודה של מקרומדיה/אדובה ירדה, פחות או יותר, לטמיון. נו שוין.
בואו, תקראו את הכתבה פה: מיקרוסופט עושה שרירים.
מישהו רוצה לשנות הימורים לגבי איזה אחוזי אימוץ יהיו לסילוורלייט?

שוב המציאות גוברת על הווירטואליה

תכלס, גוברת, אבל את מי זה מעניין.
שורה תחתונה היא שאני לא כותב כמו שהייתי כותב. אז אתם אומרים, ובצדק, שלפחות אתם מקווים שיש איזה תירוץ מספק. נכון! יש.
מעבר לעובדה שהעבודה נוטלת ממני יותר שעות ויותר משאבים, לאחרונה הצטרפתי להרכב (אם היינו בני 16 היינו קוראים לזה "להקה", אבל היום זה "הרכב") מגניב ויש שירים שאפשר לשמוע ויש אפילו וידאו. אז בזמן שאתם תרים אחר פתרונות קוד מרתקים, תבקרו גם פה: mySpace, וגם פה: YouTube.
דברים יותר משעממים בקרוב... :).

חיפשת ומצאת - אדובה

מה המצב?
כן, שוב העבודה גואה, העניינים שיותר מעניינים מפלקס גואים אף הם ואתם מוצאים עצמכם שואלים "איפה הקאקי הזה?" (או שלא) בכל מקרה קבלו:
יש בעיה משחר ימי פלאש וגוגל (וגם היתושה הזו, יאהו) שאי אפשר לעשות חיפוש אמיתי בתוכן של אתרים מובני-פלאש, משהו שהמנוע העצבני של גוגל לא יודע לאנדקס. הדבר המוזר הזה שנקרא SWF.
אדובה, בצעד שהיה אמור להינקט לפני שנים (יחד עם התמיכה בעברית), יצאו עכשיו בהודעה שהם נותנים לגוגל וליאהו נגן מיוחד שיודע לאנדקס SWF ושיעזור להן לבצע חיפושים אמיתיים בתוכן RIA מובנה פלאש. איזה מגניב, הא? אבל... מה זה אומר בדיוק "יודע לאנדקס את הסרטון"? את מה הוא יודע לאנדקס? את התיבות טקסט? את הקוד? את מה בדיוק? אני מקווה שברגע שהעניינים יהפכו ליותר קונקרטיים, אנחנו נקבל תשובות גם על כך.
בכל אופן - הנה ההודעה.
תבלו לכם.

OT: דיויד גילמור נזכר בערב ההוא

לא מזמן נפל לחיקי (במצלצלין, טיבין ומתקפלין) ה-DVD שמתעד את ההופעה של דיויד גילמור באלברט-הול, הופעה שנעשתה לאחר צאת האלבום On an island. בין המשתתפים היו ריצ'אד רייט, הידוע יותר בכינויו "אני הקלידן של פינק פלויד", דיויד קרוסבי וגרהאם נאש המוכרים יותר בשילובים של "קרוסבי, סטילס ונאש", דיויד בואי הידוע בכינוי "אתה לא מזדקן, בנאדם?" ועוד כהנה וכהנה, פה ושם, כל מיני זוטרים שקיבלו את תפקיד חייהם.

מעט קשה לי, בתור חובב פינק פלויד ומעריך גדול של דיויד גילמור, לראות חבורת ישישים על במה, שמנסה ללכוד תמונת מצב מלפני 35 שנה פלוס-מינוס. עם זאת, אני מוכרח לציין, שזו אחת ההופעות היחידות של פלויד, או דיויד גילמור, שראיתי והרגשתי כאילו מדובר באמת בהופעה חיה מול קהל, ולא סט של רוטינות מסונכרנות כמו הייתה ההופעה מוקלטת על סיקוונסר.
גילמור מתנקנק בהתחלה, ופותח עם כמה קטעים מ- Dark Side, כאילו להרגיע את הקהל, שזה בסדר, אני עדיין ההוא מפינק פלויד ואתם תקבלו את המנה של הלהיטים שאתם מצפים לה. זה קצת מעציב אותי, לראות אמן בסדר-גודל כמו שלו מהסס לנהל הופעה על חומרים שלו (וברוך השם, יש מספיק) אלא נתמך ע"י העבר שלו בפלויד. אולי יש מקום להעלות את הלהיטים האלו בהדרנים.
הבמה לא גדושה פירוטכניקה ולייזרים, וזה מצויין, כי בנינו, די נשבר הפופיק מההופעות הגרנדיוזיות של פלויד. יש כאן גם איזשהו דו-שיח בין גילמור לקהל, למרות שנשמע מאולץ משהו, עדיין מוסיף לתחושה שמדובר כאן בהופעה חיה למען קהל ולא חזרה גנרלית. אני לא מצפה מגילמור להיות פרפומר ברמה של פרדי מרקיורי, אך מאידך הגיע הזמן שיפתח יותר לאנשים שאוהבים את המוסיקה והקול שלו.
גילמור הוא אמן גיטרה גדול. מעבר לסאונדים והדגש על דינאמיקה, הוא מהלך על הבמה כמו שליט בממלכתו. הוא שולט בכל כלי, מבצע מעברים חלקים בין הקלאסית ל- , Lap Steel Guitar, ל-Fender, הכל אצלו זורם בלי מאמץ מיותר. קרוסבי ונאש גם נותנים את חלקם ועושים את זה כמו שרק הם יודעים. ההרמוניות הקוליות שלהם זה משהו שהוא מעט מעבר לשני קולות שחוברים יחד, מה שמביא את השילוב שלהם עם שיר אדיר כמו On an island, לרמות עונג גבוהות. יש אפילו ביצוע חלקי ל- Echoes, שמבחינתי הוא אחד הקטעים שהכי מזוהים עבורי עם פלויד. אני חושב שזהו הקטע הפסיכודאלי הכי מתון של הלהקה ובכל-זאת, עדיין מצליח לאגד בתוכו את כל מה שפינק פלויד מייצגים עבורי והביצוע לא רע, אם כי מעט חוטא למקור באורך שלו, בסאונד שלו וכו'. אגב, סבלתי בביצוע של Fat Old Sun, שהיה מהיר מדי ובלי הרוגע שכל כך אפיין את השיר הזה.
בשביל הדרן מעלים את דיויד בואי, שאם כל הכבוד המגיע לו, אני לא ממש מבין איך הזיקית הזו קשורה להופעה (אולי בגלל שהוא וסיד די ייצגו את אותו הזרם בתחילת דרכם, לך תדע...), אבל הוא נותן ביצוע נהדר לארנולד-ליין, ואם תשימו לב תראו שכולם די מבסוטים לנגן את שיר הקשיש הזה, אפילו ריצ'רד רייט. את Comfortably Numb אני כבר לא יכול לשמוע, לא משנה באיזו צורה שתהיה, אז וויתרתי.
ומוזר היה לי לראות בחוברת שמגיעה עם ה- DVD שגילמור מתפאר שם בהשיגיו כמו טירון. ייתכן והוא עדיין מנהל עימות עם רוג'ר וואטרס באמצעות המוסיקה שלו? את דיויד גילמור, בנאדם, תרגע.
עוד נותרו לי קטעי הבונוס, אבל בכללי אני יכול לומר שזה לא DVD חובה לאוהבי דיויד גילמור או פלויד. אפשר לחיות גם בלעדיו - פומפיי זה לא. מה שכן, זה נחמד לראות את גילמור מופיע בלי כל ההילה והמחויבות שפלויד מקרינים. הופעה רגילה בלי יותר מדי בלאגן בעיניים נותנת מנוחה לאוזן להקשיב לקטעים ולהבין שגילמור הוא מלחין לא רע בכלל.
זה הכל :).

אדובי שוב שוברים מילה

מה קורה? יופי.
בזמנו (פלייר 8 בואך 9) התערמנו על כך שלפלייר חסרה תמיכה מאד בסיסית ומשמעותית ב-Timezones. למי שהנושא הזה זר לו (אשריו), אני אספר שלמעשה מדובר כאן בתמיכה בשני דברים מרכזי: תמיכה בכך ש- Client יוכל לראות זמנים כמו שהם נקבעו בשרת, או בכל מקום אחר ולא לסבול מ"תרגום" לוקאלי לזמן שלו. לדוגמה, אם הסרבר יושב ב- GMT-5 והזמנים שלו בהתאם, אני מעוניין שקליינט בישראל יראה את אותם זמנים (ב- GMT-5) ולא ב-GMT+2 (זמן ישראל). יש עוד נושא שכרגע לא ממש מעניין אותנו והוא התמיכה בסריליזציה והתנהגות עם Timezones באספקט הזה.
אז שברנו את הנשמה עבור הפיצ'ר הזה, ואפילו דיברנו עם אדובי טרם נקטנו פעולות עצמאיות, והם הבטיחו שבפלייר 10 הדבר יתוקן, כי הוא כבר עומד על הפרק (כן... נשמע מוכר... נכון... שנייה... עברית!). הנה הגיע לו פלייר 10 ועמו שלל של זיקוקים ותענוגות, ועכשיו אפשר לקחת ביטמאפ ולרקוד איתו למבדה, אבל תמיכה ב Timezones? כינים.
מיד דיברנו עם אדובי לשאול מדוע, שוב, הם לא מקיימים, והם נתנו לנו כל מיני תירוצים שאם מחברים את האותיות שלהם יחד ומחשבים בגימטריה, זה יוצא: "יהיה לכם בפלייר 11, עזבו אותנו באימא-שלכם".
אז זהו, לכל המשתוממים מתי זה יגיע - פלייר 11 זו התשובה (אולי... מי יודע).
בינתיים? בינתיים נמשיך לכתוב כל מיני utils שעושים את ההמרות הללו.

BlazeDS באמת דוחף?

תקראו את זה רגע: The Truth About BlazeDS and Push Messaging.
מדהים הא? מסתבר שאין ממש push ב- BlazeDS כמו שיש ב-LCDS. אני חשבתי לתומי שה- DataManagment זה הדבר היחיד שמפריד בניהן (זה בהחלט מספיק...), אבל מסתבר שלאדובי יש עוד שפנים בכובע.
נו ניחא. שיהיה.

Profiler, GC וילקוט הכזבים

בלי הקדמות מיותרות:

• ה- Garbage Collector של פלאש עובד רע, נורא, גרוע... אם בכלל.
• הפרופיילר המוצע בפלקס 3 יכול לסמא את עיניו של מומחה ה- performance הגדול ביותר.
• בדיקות performace אמורות להיעשות רק על נגן רגיל, ולא נגן debug.

בואו נתחיל מהבסיסי.
יש לא הרבה מאמרים על "איך ה GC של פלאש עובד?", והתיעוד של אדובה לא ממש משפר את המצב. מה שכן, אני יכול להעיד (בתור אחד שקרא את רובם בשבועות האחרונים) על דבר אחד: כולם, ללא יוצא מן הכלל, לאחר כל השורות והמילים המפוצצות, אומרים דבר אחד: הוא לא עובד טוב. לא, תנו לנסח מחדש: הוא עובד רע.
מה זה "לא עובד טוב"? למעשה זה אומר שאי אפשר לצפות מתי הוא ירוץ, ומאידך כאשר הוא רץ אי אפשר לבטוח בו שהוא ינקה את כל מה שסומן לניקוי. שיטות סימון האובייקטים לאיסוף הן די סטאנדרטיות לסביבות ריצה (אובייקטים "מרחפים" ללא references) אולם, ה-GC של פלאש פלייר מתקשה לנקות את כולם במכה אחת, ומה גם, שבשביל לשחרר אובייקט לניקוי (כלומר לנקות לו כל קשר לאובייקט אחר בכל צורה שתהיה) זו משימה עבור לוק סקיי ווקר עם הרבה force.
הכל מתחיל מגילוי של נזילת זכרון באפליקציה. זה לא מפתיע, בהתחשב בכך, שאחרי הכל, מדובר בפלאש פלייר שהוא נוזל כמו גג פחון במעברה, אבל אתם יודעים... אמרו שיש שיפורים, שיש מנגנון חדש ל GC, שאמור להיות טוב עכשיו. אם אדובה התכוונו בכך שאם פעם לא היה GC כלל והיום יש, הם צודקים - זה שיפור. אם הם מתכוונים לכך שאפשר לסמוך עליו, שיחזרו למעבדה, שכן אפליקציות עדיין נוזלות ונוזלות קשה. אני מדבר על אפליקציה שרצה לילה שלם ומגיע בקלילות לנפחים של 200-400 MB, ועולה. זה לגמרי לא קביל בעולם ה RIA, ואם אדובה מכוונים לשם, אז כדאי שיתחילו לשים לב לדברים ה"פעוטים" הללו, במקום לספק לנו עוד פילטר שיודע לעשות מימונה לפיקסלים.
אבל זכינו והגענו לזמן הזה, בו יש לנו פרופיילר שיודע לזהות נזילות זכרון ובעיות performance. אין ספק שהשימוש בפרופיילר הוא לא ממש אינטואיטיבי. יש בו רשימות על גבי רשימות של מידע, בו אפשר לעשות drill down, מה שהופך את כל השימוש בו למאד קשה, אלא אם מבודדים את הבעיה בדרכים ושיטות שונות.
הפרופיילר עובד מול SWF שמחזיק בתוכו מידע debug, וכמובן אל מול נגן שתומך ב debug אשר נותן להתחבר אל socket בו. אחרי שבודדנו את הצעדים שגרמו לדעתנו לנזילה ולקחנו כמה snapshots של מצבים והשוונו בניהם, הבחנו בכמה דברים מטרידים:

• ה GC שנקראבאופן דיפולטי לפני snapshot לא מנקה את כל מה שהוא אמור. את זאת ניתן לבסס על העובדה שיש אובייקטים צפים שאין להם שם reference, ובכל זאת הם עדיין ברשימת האובייקטים המרחפים.
• יש אינפלציה מאסיבית של אובייקטים מסוג Strings. רובם מוקצעים עבור אובייקטיי UID - זהו id ייחודי שהנגן נותן כמעט לכל אובייקט שנוצר בו אנחנו שמנו לב שעיקר הבעיה שלנו הייתה עם אובייקטים מסוג ArrayCollections).

זה נכון שניתן לפלטר על Packages שמעניינים אותנו, אבל אלו, למרבה הפלא, התנהגו בסדר. האובייקטים בהן טפחו אמנם, אבל נוקו ברגע... שהקומפיילר החליט לנקות אותם - בד"כ, כש Memory Allocation Block הגיע לשיאו ונדרש עוד מקום, שזה רעיון רע לכשעצמו, שכן אם לא מגיעים לשיא הזה, האובייקטים יכולים לחיות לנצח בזכרון למרות שאין להם שום reference.
רעיון הזוי הביא אותנו לנסות להריץ את האפליקציה על פלייר שאינו debug. ומסתבר שפה ממש קבור הכאלב. ריצה של לילה שלם הותירה את הפלייר שלנו די סטאטי מבחינה נפח הזכרון שהיא צרכה. מסתבר שיש הבדל מאד מהותי ומשמעותי בין שני סוגי הנגנים: אחד דולף כמו ח"כ בוועדה והשני רגוע.
זה מעט מטריד... טיפה. שכן הפרופיילר יכול לעבוד רק על... ובכן, גרסת ה debug. זה עקום ברמות די קשות, שאת בדיקות ה performance ניתן לעשות מול נגן שדולף כמו פסיכי (אני מדבר על הבדלים של 50MB בנקל בין שני הנגנים).שלחתי מכתב לגברת אדובה בנושא, ואני רוצה גם לבודד test בכדי לנסות ולהוכיח את ההשערות הללו בצורה נחרצת. מה שכן, כמה מסקנות עבורכם:

• לבדיקות performance תוודאו שאתם עובדים מול פלייר שאינו debug.
• כאשר עובדים עם הפרופיילר, כדאי לפלטר החוצה כל מה שאינו קשור במחלקות שלכם. השאר פשוט מקשה מאד ולפעמים מטעה מאד.
• אי אפשר לסמוך על ה GC של פלאש.
• אם אתם ממש רוצים להפעיל את ה GC של פלאש בצורה תכנותית, כפויה, שתנקה באמת את הכל (לא כמו בפרופיילר) יש "האק" נחמד שמצא אותו קולגה שלי בקישור הבא: נו באמת... שיהיה.

צריך להוסיף משהו? לא.... לא נראה לי. אני חושב שסיכמתי כאן בצורה די ממצה שבועיים של עצבים (פחות או יותר).
תודה, אדובה, על האפרת השיער.

Flash Player 10 Beta יצא

אין צורך להרחיב יותר מדי - לכו תורידו את הגאולה שחיכינו לה, פחות או יותר, מגרסה 4 של פלאש.

לעסק...

עוד באג שמביא את השגעת

מה קורה?
איזה יופי שאני פונה אל הבלוג שלי רק שפלקס מצליח לעצבן אותי יותר משקריסטל עצבנה ב"שושלת", הא?
ומה על הפרק היום? התנהגות לא ממש צפויה של ה-DataGrid (מה חדש?) שגרמה לי לאבד כמה שעות טובות, ולמצוא את Workaround הצולע משהו, אבל עובד.
בואו נתחיל מהסימפטומים: יש לכם DataGrid, יש בו Columns, ויש בו מידע. אתם לא מעוניינים שלחיצה על ה- header תבצע sort וגם לא מעוניינים לאפשר גרירה של עמודות וסידורן מחדש. לא כזה, בשמיים, נכון? לא כאילו ביקשנו... נאמר... לרקוד עירומים ליד הצנטרפוגות של אחמדיניג'אד, נכון? אז הנה באנו אל המלאכה, והגדרנו את ה- DataGrid, עם המאפיינים הבאים, כך:

draggablecolumns="false"
sortablecolumns="false"

כי מה? אנחנו פסיכים לרשום על כל עמודה אם היא ניתנת לסידור, אם זה גורף? וודאי שלא. קימפלנו והנה לנו הפתעה - ברגע שאנחנו לוחצים על ה header אנחנו מקבלים תופעה מעניינת - הבחירה שלנו ב DataGrid מתאפסת, כי מסתבר שלחיצה על ה header משחררת ListEvent.CHANGE. נכון שזה מרגש אתכם, כמעט כמו שזה ריגש אותי?
חפירה מהירה בעירמת אותיות שאדובה מכריזים עליה כקוד תגלה שיש תנאי פשוט שבודק, בין היתר, את שני המאפיינים הללו - ואם שניהם false, נחשו מה קורה? זה לא בכוונה, זה פשוט נראה כמו מקרה שלא טיפלו בו, אז ברירת המחדל צצה לה, ומאחר ש header הוא item לכל דבר, הא לכם התוצאות.
פתרון? יש, אבל לא ממש נחמד - מה שצריך לעשות הוא להגדיר מאפיין draggablecolumnsעל DataGrid, ואז להגדיר על כל עמודה שאסור לסדר אותה.
לכל מי שממש מתעניין ,פתחתי באג ב Flex Jira, אתם יכולים לעקוב ולהצביע עבורו - ממש כמו נינט, אבל עם הרבה יותר משמעות. זה ה Key שלו: SDK-15321.
חג שמח וכשר - אל תשכחו לפתוח את הדלת לאליהו הנביא ולהיות נחמדים לדודים ששוב שואלים "מה זה פלקס?"

Flex Messaging Consumer מדבר נגוע

מה קורה?
זה פשוט גובל בחוסר אחריות משווע, מה שקורה שם בדומנטציה של פלקס. הנה קחו לכם מקרה שגזל מעבדכם הנאמן זמן רב:
מנגנון ה messaging של פלקס עובד עם שני חברים טובים Producer, ואח שלו Consumer (ניתן לקרא עליהם באחד ה-PDF-ים היותר ארוכים שיצא לי להשתעמם מהם).
Consumer הוא בנדיט לא קטן, שכן אפשר להגדיר לו על איזה subtopics רוצים שהוא יאזין, ומעבר לכך, אפשר לסנן הודעות עפ"י מאפיין שנקרא selector, שהוא למעשה מסנן על ערך מסוים שנמצא ב-header של כל הודעה והודעה. כלומר אם בכל header אני אחזיק מפתח שנקרא לו issue, ואני אתן לו ערך לפי לוגיקה מסויימת, אני אוכל מאוחר יותר לסנן הודעות לפי המפתח הזה. את זה עושים בכך שנותנים ל-selector מחרוזת SQL-ית, שתפקידה להגדיר "פילטר" (או זה או זה או זה וכו'...).
ויודעים מה יותר מגניב? שאפשר לשנות את המחרוזת הזו בזמן ריצה מבלי לדאוג לסנכרון מול FDS, הכל יעשה מאחורי הקלעים ולנו יהיה צ'אט שעובד כמו סמיר שוקרי בחתונה ברהט.
כי... ככה כתוב בדוקומנטציה שלהם.
בלי לדאוג.
מאחורי הקלעים.

מאחורי אחותם!
מסתבר שזה עובד נחמד, לוקאלית, על שרת שיושב לך על הברכיים, אבל נסה עם שרת מרוחק... כינים. כן, מסתבר שזה מקרטע, והקטע הזה גורם לכל צ'אט שתבנו המשתמש במנגנון ה selector, לדדות כמו הומלס בסרט ערבי של יום-שישי. פתאום הודעות לא מגיעות, פתאום הודעות משום מקום צצות כמו רוחות רפאים. שימו עליי את שרשרת השום, כי אני נכנס לממלכת הוודו. מה לעשות, הא...?
או! שיש מה לעשות, והוא להכריח את ה consumer לעשות subscribe שוב, ואז זה עובד.
אני ממש לא נכנסתי כרגע לעומקה של בעיה, אם הרישום המחודש הזה יוצר בעיה אחרת בקטע של ביצועים, זליגת זכרון וכדומה, שיהיה... בכל אופן - זה עובד.
פסח כשר ומזל טוב
:).

Cusomizing the RadioButton label

סתם משהו קטן שיכול לפתור לכם הרבה דברים שאדוויל לא.
הדרישה?פשוטה לכאורה - תן לי קונטרול של RadioButton שהכתובית שלו (Label, יא קטנוניים) תתמוך ב-HTML.
הפתרון? גם הוא די פשוט למרות שלא ממש אינטואיבי, שכן RadioButton יורש את Button ושם נעשית כל מלאכת השמת הטקסט אל הכתובית, אבל זה מה שיעצור אותנו? כנראה שלא... אז מה עושים? יוצרים מחלקה המרחיבה את RadioButton ו- override למתודה הנחשית updateDisplayList, בה אנחנו נגדיר שאותו UITExtField של הכפתור ירונדר כ-HMTL:

/**
* Override the updateDisplayList to set the textField of the
* radio button to hold HTML taext in it
*/
override protected function updateDisplayList(unscaledWidth:Number, unscaledHeight:Number):void {
super.updateDisplayList(unscaledWidth, unscaledHeight);
textField.htmlText = label;
}

בקיצור, זה הסיפור. לא מסובך, נכון?

תבלו.

המלחמה על RIA

למדנו מילה חדשה, הא? RIA... פתאום, כולם, כאילו זה היה טרנד ההרזייה החדש או ווב ("בועה") 2.0, מזמרים RIA מבין שפתותיהם.
כן, RIA, או במילים אחרות Rich Internet Applications צמחה להיות הבאז וורד החדשה למרות שהיא כבר מסתובבת פה איזה שנתיים פלוס-מינוס. כל מפתח HTML היום (אפשר לקרא להם ככה? מפתחים?) הוא מפתח RIA. זו המגיפה שבאה עלינו לטובה, ואנחנו מתבשמים בניחוחותיה הירוקים (דולרים, סטלנים, דולרים).
ומיד, כאשר יש טכנולוגיה (או אסופה שלהן, יותר נכון לומר) יש Vendors שמתים לשים עליה את הסטאמפה שלהם. הם המציאו, הם הכי טובים, להם צריך להעלות לעולה ובמקרה של RIA זה לא איחר לבוא.
אז מי בעצם יש לנו בחזית?
אם נקפד ראשן של כל מיני הלצות כמו open laszlo, של-UI שלה יש עוד כברת דרך לא קלה לעבור בכדי להתחרות עם השאר, או השטות של "גם אני! גם אני!" גוגל, אנחנו נגיע לשלוש מרכזיות: Flex של הגברת Adobe, ה- Silverlight של העלמה MS, וכמובן JavaFX של... Sun, כמה מפתיע.
אני חושב שתסכימו איתי, שאדובי קלטה את הקטע די משחר ימיו. עוד כשפלאש היה חוד החנית בתחום, אדובי דחפו ודחפו לעבר אפליקציות ווביות יותר רובסטיות בעלות חווית משתמש עשירה יותר. כל אלו הובילו אל פלקס שלדעתי, וגם לדעת אחרים מותירה את שתי האחרות מאחור. מיקרוסופט נזכרה די מאוחר בכל הוייב ומיהרה להוציא את ה- Flash Killer שלה. זוכרים? אותו מוצר שהודיעו עליו לפני... 4 שנים לערך? ששינה לפחות... 5 שמות על הדרך? זה זה. מוזר דיו, את כל הפרזנטציות למוצר של מיקרוסופט בחרה החברה לערוך ב... כן - פלאש. Silverlight של MS אמורה להיות מאד נוחה לפיתוח בייחוד ע"י מפתחי Net. שסביבת הפיתוח והאינטגרציה עם שאר המוצרים בטכנולוגיה הזו אמורה להיות די שקופה, אמה-מה, כאשר נשאלים מפתחי Net. מדוע הם מפתחים בפלקס הם מודים בפה מלא כי "זה עדיין לא שם". מה גם שלעבוד מול מוצר Silverlight משתמש אמור להוריד סביבת ריצה, שבניגוד ל- Flash Player היא ענקית ולא שכיחה (אנחנו עוד נגע באספקט התפוצה של סביבות הריצה מאוחר יותר)
אצל JavaFX הסיפור מעט שונה. זה נכון שבהיות RIA מה שהיא, רב האפליקציות עובדות על שרתים מבוססי JAVA (כמו Tomcat לצורך העניין). מה גם, שאם נסתכל לרגע על אג'נדת הפיתוח הפלקסית, נראה שהכל מכוון לעבודה מול Java (אם אלו POJO ב- RPC), ובכלל, כל FDS, לימים LCDS, הוא ג'אוואי לחלוטין. האינטגרציה היא כה חזקה בין פלקס ל-Backend ג'אוואי שאפילו עם ההתקנה של פלקס אנחנו מקבלים את jRun בתור Application Server. מכל אלו הרי מתבקש ש- Sun המכובדת, תחל להשקיע מעט בפיתוח UI (מבלי להעליב את ה Swing שלה. טוב, נו, עם להעליב אותו). ואכן - הם עשו זאת. שוב באיחור מה, שכן עושה רושם שעכשיו שפלקס נפתחת כ- OpenSource, פרוטוקול AMF יוצא לחופשי, אין עוד חיוב לעבוד מול שכבות ג'אוואיות. אז מגניב שיש עכשיו כלי פיתוח RIA UI בג'אווה, ואני מניח שהרבה מתכנתי-ג'אוה אפורים יתחילו להזיל ריר, אבל... Sun איחרה במעט את הרכבת. בכל מקרה, אסור לזלזל ב- JavaFX. היא נראית לי כחלופה הראשונה שהייתי לוקח בחשבון לו פלקס לא הייתה בתמונה, וייתכן מאד שבעוד כמה שנים, מערך הכוחות ישתנה, אבל בכדי שהוא ישתנה דבר מאד פשוט אמור לקרות לפני הכל: תפוצת סביבת הריצה.
מישהו פעם ניסה להוריד את ה JRE של ג'אוה? זה תענוג שכמוהו רק טפטוף מים קצוב על מצח במרתף עינויים ישנו. זה לוקח עידן שלם. ותאתחל את המכונה, ורגע... יש לנו עוד איזה רכיב שאתה חייב להתקין ואללא ויוסתור ותעשו לי טובה.
ו-MS? להוריד את ה- Runtime Env שלהם? לא תודה. וסטאטיסטית מי שולט? זה הרי ידוע.
אם עד היום לא ידעתם אז המצב הוא כזה: ל-97% מהמכונות המשתמשים בעולם מותקנת גרסה 9 של נגן פלאש. נקודה. ועם זה קשה מאד להתווכח. כאשר תייצר מוצר שאמור לשרת אירגון ענק, ותגיד ל-IT שלו שאתה עכשיו צריך להתקין בכל מכונות הקצה סביבת ריצה חדשה, סביר להניח שמברגה תרדוף אחריו בדרך החוצה. וזו למעשה הגדולה של אדובי. ע"י כך שהם שמרו על הנגן קטן כל העת הזו (ונכון, ואנחנו שילמנו עם RTL) והפיצו אותו דרך באנרים באתרים ופורטלים ומה לא... הם זכו בשליטה הרחבה הזו שמקנה להם כיום את המקום הראשון כ- Vendor של סביבת פיתוח וטכנולוגית RIA.

אני בטוח שאף אחת מהחברות המוזכרות כאן עדיין לא אמרה את המילה האחרונה. וזה יהיה נכון להחזיק אצבע על הדופק, רק רציתי לשתף אתכם במעט הגעש שמתחת לפני השטח הרגועים (יחסית) של RIA Development.

מדוע מתכנתים הם לא קבלנים?

"כי זה ברור שלא".

זו התשובה שאמורה הייתה עכשיו לצאת את גרונכם. מה הקשר בין מיוזעי-הידיים, חובשי הפלסטיק ומסובבי-המפות לבין אנשי המקלדת, רואי הצפונות, "סוף מעשה במחשבה תחילה" שכאלה? מסתבר שיש קשר...

בואו נתחיל מאיזה "אני מאמין" זריז - אי אפשר "לקבלן" עבודת פיתוח כי התוצאה הישירה של "שיטת" עבודה זו היא מספר נכויות לעתיד, כמו: קוד גרוע, יציבות רעועה של מוצר, תחזוקת קוד שתעלה בהמון שעות אדם וצמצום האפשרות לשימוש נוסף בקוד בצורה פשוטה ושקופה (מה קוראים האנשים reusable code).
ברגע שאתה מוצא עצמך, כמתכנת, מדלג על שלבים חשובים כמו Code Design, Code Review, ומאידך מוצא עצמך באופן די תכוף מבצע Re-Factoring לסוגיו, מתקן ריגרסיות וכיו"ב - דע לך שאתה נמצא בנחלת הקבלנים בין אם אתה אוהב את זה או לאו.
אני לא אומר שצריך לקודד עם ראייה עשור קדימה ולעשות Code Review לכל הגדרת משתנה, אבל אסור בא' הידיעה "לקבלן" פיצ'רים. אם אילו לקוחות שבאים עם הדרישה ל"עכשיו ומיד" אפשר להסביר להם שבכדי שמוצר יהיה יותר גמיש לדרישותהם העתידיות, עדיף לשלם עוד מעט זמן כעת, מאשר לשלם בגדול אח"כ. אם זו ההנהלה הדורשת זה הרבה יותר פשוט (או כך לפחות זה אמור להיות). יש להסביר כי קמצנות בזמן פיתוח היום תחזור כבומרנג מאוחר יותר. אין גם על מה להתווכח - זה בדוק, זה קורה, זו המציאות.
זה גם די נורא לראות קוד שהוא ה"בייבי" שלך מקבל טוויסט לצד המעוות והופך לערימה של כיסאות שבורים, המגדל של המלך צב-צב, שכולנו יודעים מה קרה לו בסוף (ומי שלא, בושה...).
מה שכן, אני יודע שאני מתאר כאן עולם די אוטופי, שהרי תמיד יהיו לקוחות גרידיים ותמיד תהיה הנהלה אטומה. מה עושים אם כן? אין לי ממש תשובה... זהו בהחלט דיון שאפשר לנהל פה. בינתיים כל שנותר לי להמליץ עליו הוא להוריד את כובע המגן הפלסטי שכופים עלינו ולהסביר לדורשים שתכנות זה מעט מעבר ל"צריך את הפיצ'ר הזה עד הזמן ההוא". בין אם הם יבינו או לא, זו כבר שאלה אחרת. מה שכן, תמיד צריך לזכור שלמרות שמתכנתים הם לא קבלנים, הם בהחלט פרוצות שילכו לכל המרבה בכסף :).
את זה תמיד טוב לזכור...

פידבק מכם, אנשים....

אהלן,
במהלך ההכנות להרצאה על פלקס 3 והחידושים בה, שאשא ב-25 לחודש בכנס פלאשו-קוויקסופט, עלו נושאים רבים השווים איזכור והתעמקות. בעוד תוכן ההרצאה כבר גובש ברובו, הנחתי לעצמי שזה יהיה רעיון טוב לתת פה רשימת נושאים ולקבל מכם (אלו שיבואו, וגם אלו שלא) פידבק לגבי מה יעניין יותר, ועל מה הייתם מעוניינים לשמוע, ואולי לבצע שינויים נכון לתוצאות.
מכיוון שבבלוגר אין פיצ'ר של סקר מובנה (לפחות ממה שאני רואה), החלטתי לפרוש כאן את הנושאים המרכזיים ולתת לכם הזדמנות להגיב ולציין באילו נושאים הייתם רוצים להעמיק יותר:

• Persistent framework caching - היכולת לצמצם נפח אפליקציות בפלקס 3.
  
• Flex Builder productivity enhancements - ריפקטור, פרופיילר וכו
  
• Advanced DataGrid - היכולות החדשות של אחד הקונטרולים היותר נפוצים ב- RIA.
  
• steps toward open source Flex - הכיוון אליו אדובה הולכת, BlazeDS וכו'.
  
• Integration with Creative Suite 3 - אינטגרציה עם פלאש.

נושא AIR בכוונה מושמט, מפני שהרצאה בנושא הספיציפי הזה תינתן ע"י איתן אבגיל.

OT: הפוטנציומטר - אפילוג

מה קורה?
בואו ואנסה לקצר את הסיפור:
יום שישי, סאחבק שם פעמיו אל ירושלים המושלגת קלות בכדי לבצע רכישות לשדרוג ענייניו המוסיקאליים. אין ספק שהשלג עורר את השלפוחית ומצאתי את עצמי תר אחר שירותים, או פינה חשוכה. נזכרתי שבבניין-כלל יש חנות מוסיקה וגם שירותים, אז החלקתי לי לשם. בחנות המוסיקה קניתי פוטנציומטר A500K, שזה לא לגמרי מה שאני צריך, אבל יעשה את העבודה, בעוד שסוג B הוא לינארי, סוג A הוא אלגורת'מי (או כך לפחות אומרים), כלומר היחס בין הסיבוב לערך הוא לא ישר. כמה זה עולה אתם ודאי שואלים - 12ש"ח. נכון, זה לא 80ש"ח. אז קניתי שניים. זה גם לא האיכות הכי טובה, אבל זה יעשה את העבודה. האיכות הכי טובה עולה 35ש"ח (נכון, זה עדיין לא 80ש"ח).
משם אל טמבור עבור נייר שיוף עדין, בכדי לנקות כל מיני הלחמות סוררות. משם לחנות אלקט' שם קניתי את כבלים, צינוריות מתכווצות בחום, בלה בלה... ויאללא הביתה.
כמה שעות אחרי זה, והרבה אדי כספית שנשאפו, הגיטרה שלי הפכה לצ'אק נוריס. הוצאתי את קרביה כמובטח, ניקית, הלחמתי הכל הלך כמתוכנן. עכשיו היא לא מרעישה, הווליום עובד נהדר (גם החלפתי את הפוטנציומטר של הטון) וטוב לי על הלב.
את הסופ"ש העברתי בעיקר בנגינה כי אין כמו לגלות מחדש את הסאונד של הגיטרה שלך - כלומר כמה חרא הוא היה לפני-כן, ואיך ניסית לכפר על זה עם אפקטים, מה שגורם לגיטרה שלך עכשיו להישמע מעט מוזר...
ומוסר ההשכל - אל תפחדו לפתוח קרביים, חנויות מוסיקה בר"ג הן גנבים במסווה, אל תשאפו יותר מדי כספית זה וואחד כאב ראש אח"כ.
עלות כל התיקון - בקושי 50ש"ח (אל תשכחו שקניתי שני פוטנציומטרים).
שמחות על ראשיכם.

פלאשו וקוויקסופט נותנים בפלקס ו- AIR!

הכו בתופים וצאו במחולות, שהרי מפאגשו של פורום הפלאש "פלאשו" בשיתוף עם "קוויקסופט" יוצא לדרך כמו הוריקן אל טקסס.
דבר ראשון, בואו הרשמו אל המפגש בקישורון הבא: אג'נדה ורישום.
עכשיו ,לאחר שנרשמתם אפשר לדבר... בנינו זה כנראה הולך להיות האירוע הפלקסי/פלאשי הכי גדול שקורה על אדמת הקודש. לראשונה אדובה ונציגתה בארץ מעודדים אקטיבית את קהילת המפתחים והמעצבים הגדולה שרוחשת כשפים פה מזה זמן רב.
אני גם שמח להיות חלק מתוכנית הערב, כשאשא דברים על החידושים של פלקס 3, ואעיף מעט דוגמאות באוויר רק בכדי לתת טעימות.
איתן אבגיל, חבר יקר ומפתח מחונן, יתן הרצאה על הגרסה החדשה של AIR ובכלל יהיו שיגועים, צחוקים והרבה אנשים מוזרים.
שאלה חשובה הנשאלת היא - אם המפגש הזה הולך לדבר על פלקס ו-AIR, מה למפתחי פלאש בו?
שאלה יפה...
ובכן, מעבר לעובדה שפלקס היא "פלאש למתכנתים" והכוח המהותי של AIR נובע מאינטגרציה עם פלאש, אני חושב שמפתחי פלאש צריכים לצאת מעט מהנישה הקטנה וחמימה שלהם ולהסתכל מעט החוצה. הכלים הללו, שיודברו באירוע, הם הולכים כנראה להיות חוד החנית בפיתוח RIA, ואני אפילו אחטא ואומר Web Enterprise Applications. זה תמיד טוב לדעת מה עוד נמצא בשוק, אילו עוד כלים יש, מה עוד ניתן להשיג בעזרת SWF.

בכל מקרה, מאד מקווה לראות אתכם שם.

OT: מחווה לפוטנציומטר

יא אללא, אם חשבתי שלפצח את הגנום האנושי זו הייתה משימה קשה, מעט ידעתי על כמה קשה למצוא פוטנציומטר לגיטרה חשמלית.
אל תצעקו - גם אני שכחתי שלכפתור המסובב של הווליום קוראים כך, אבל לך תסביר למוכר בחנות אלקטרוניקה: "נו... הזה של הווליום, שמסובבים". ואז מתחילות השאלות של כמה קילו, כמו היה מדובר בשוק מחנה-יהודה לאזניי בורות הפארדים. כששמתי רגלי בחנות מוסיקה מכובדת (או כך חשבתי לפחות לפני שנכנסתי אליה) מיד שאלו אותי אם סינגל-קוייל או האמבקר, וכל מיני חיריונים שכאלה, עד שהבינו שאני זקוק ל- 500K. כמה זה עולה, אתם שואלים? 80 ש"ח.
רק אלוהים ומלאכי השרת יכולים להבין איך שתי חתיכות מתכת, ופלסטיק בגודל של אגודל, יעלו 80 מטבעות. כששאלתי "למה ככה?", ענו לי שזה של חברה, של ernie ball, שאם הייתם מקשיבים ממש טוב הייתם יכולים לשמוע את השקדים שלי מוחאים כפיים. מעניין לי את המיתר אם זה של חברה - למה אני צריך לשלם כל כך הרבה עבור זה?
בכל מקרה, לך תחפש עכשיו חנות לרכיבי אלקטרוניקה טובה. איפה... אני מכיר רק אחת בירושלים וגם זה בקושי. אומרים בדרום ת"א יש המון, אבל לא ממש מתאים לי להגיע לשם.
תראו - בסוף יהיה, זה בטוח. אני אפתח את קרביה של הגיטרה שלי ואחליף לה אברים, אבל לאט לאט... אני לא ממהר. אני אמצא את החנות הנוצצת. יודעים מה? אולי אפילו אני אתעד את כל התהליך פה ממש. תכלס, מי צריך פלקס שיש מוסיקה?
אם אתם מכירים איזו חנות טובה, אני אשמח לדעת.

מפגאשו מקצועי בפברואר

אהלן אהלן,
חלק מכם אולי לא יודעים, אבל עבדכם הנאמן הוא חלק מצוות פורום הפלאש (והפלקס) הישראלי "פלאשו". אולי אני לא אובייקטיבי , אבל אני אומר עם יד על הלב, שאם מפתחי פלאש ופלקס הם כלבים, אזי זו המלונה הכי רצינית בסביבה (כן, אני בוחר את הדימויים שלי בקפידה למי שתהה).
בכל מקרה, בחודש בפרואר, ב-25 בו, יתקיים מפגאשו מקצועי בחסות אדובה (כן, אדובה, יש דבר כזה). בו ידובר על גרסאות פלקס ו AIR החדשות העומדות לצאת אוטוטו, ו... המון הפתעות, סבבה, כיף ו... כן.
כמו כן, סאחבק נתבקש להרצות על פלקס 3, אז יש מצב שאני אהיה שם על הפודיום.
בכל מקרה, כבוד והדר.
הנה, תקראו על זה פה: מפגאשו מקצועי.
שמחות.

(נו מה חשבתם, שאני אפרסם עכשיו כל יום? ראבק... צריך גם לנקות את הבית לפעמים).

שובו של הג'דיי.... טוב נו, בקטנה.

אני לא חושב שאפשר ממש לקרא לזה כך, אבל מה? אנחנו נתקטנן? אנחנו? מפתחי פלקס/פלאש או סתם חטטנים בלתי נילאים, אנחנו נתקטנן על כותרת זו או אחרת? לעאא....
ולמה אני חוזר, כמו שד משחת, כמו ספיידרמן חיגר, כמו מומיה מהמתים? ברור - בגלל איוולת. שכן, אין מקום יותר טוב למצא בו עברות קוד יותר מאשר פלקסל'ה, והחברה שלו Cairngorm, ובפרק היום: ViewLocator.
למי שמכיר ועוסק ביצור הכלאיים Cairngorm (אם אתם לא מכירים, תגגלו על זה, זה שם, עצלים) ודאי נתקל במחלקה ViewLocator שלכאורה תפקידה נראה כאפוזיציה ל MVC, שהרי לפי MVC, אסור ש-view אחד יכיר את רעהו, מה שלמעשה מספק. המחלקה אומרת "תן לי את שם ה ViewHelper שאתה מחפש, ואני כבר אביא לך אותו ע"י מנגנון רישום views שאני מנהלת.
זה ממש חארבנה, אתם ודאי מבינים... אבל מי מאיתנו לא חטא, והשתמש במחלקה הזו פה ושם על חשבון code design נכון?
לאט לאט החלו לעלות סברות שאין כבר מקום ל- ViewLocator כאשר באים לעשות design נכון לקוד, ברם המחלקה הזו נשארה עודנה תחת Cairngorm, ואני, חמדתי לדעת, למה בדיוק התכוון המשורר שהותיר אותה שם.
מייל אחד לאיש קשר באדובה והכל התחוור אל מול עיניי:
"אדובה ממליצים לא להשתמש בה", הוא אמר... " למעשה היא תהפוך ל deprecated בגרסאות הבאות".
"Deprecated? זאת אומרת, שמחר הקוד שלי לא יעבוד?"
"כן, בדיוק - הוא לא יעבוד".
מגניב, מרענן, משמח-לב.
שימו לב, פושעי-קוד קטנים. חדלו להשתמש בסקביאס התכנותי הזה, ועברו לפתרונות יותר אמינים (יש כאלו לרב, תגגלו... מה, אני עובד אצלכם?)

ובנימה אופטימית זו, אני שמח לפתוח מחדש את הבלוג, עם אפשרות תגובה, רק במתן וריפיקציה של אותיות, בלה בלה בלה, אתם יודעים.
תגיבו, תגניבו, ו... יאללא ביי.

Practicing Flex Binding

הנה טיוטת מצגת שכתבתי להבהיר את נושא ה-Binding והשימוש בו. מקווה שתמצאו את זה יעיל עבורכם (צר לי על האנגלית, זה נכתב לצרכי עבודה):

What is "Binding"?
Binding is a Flex mechanism that let us "bind" a property of any sort to a destination. The destination can be a control attribute, a setter function on so forth…

How do I implement binding?
There are 3 main methods to create binding relationships:
1. Use the curly braces inline of the control or object we wish to bind to a source.
2. Use the Binding tag which can enable us to bind many sources to one destination.
3. Use the BindingUtils.bindProperty() method which needs to manually be set. It creates a ChangeWatcher instance that can be used later to control the binding. This method is more elegant than using the ChangeWatcher directly, but basically does the same.

What triggers the Binding?
In the case of curly braces, what first triggers the Binding is the life cycle of the document, like so:

createChildren ()
|
createComponentsFromDescriptors ()
|
BindingManager.ExecuteBinding ()
|
Binding.execute ()

This is different when using the BindingUtils.bindProperty(). When using the BindingUtils.bindProperty(), it should be invoked within a method such as the control initialize phase. This method gives us more control on when to switch the Binding on.

What are the drawbacks of binding?
As apparent the benefits of the Binding mechanism are, there are some big drawbacks to this method of developing.
A lot of code is being executed behind the Binding mechanism and part of it is to prevent runtime exceptions from being thrown when not all the binding conditions are met. This fact mean that a lot of "if" and "try… catch" statements are made in the Binding.as and BindingManager.as classes to ensure that all is good for performing a valid binding process, here are some of the cases that fail silently when using Binding:

// Error #1006: Call attempted on an object that is not a function.
// Error #1009: null has no properties.
// Error #1010: undefined has no properties.
// Error #1055: - has no properties.
// Error #1069: Property - not found on - and there is no default value

Only when an error which is not one of the above occurs that an exception is thrown.
The most common error we get is when setting Binding with curly braces. What happens is the control has binding set to it before it was even initialized. The Binding mechanism tries to bind a property to a destination, but the destination is not valid since its owner (the control itself) is not yet fully created. This causes error #1009 - "null has no properties".
When the Binding mechanism reaches this error it stops from performing the binding but does not alert about it. When we have several properties bound like so, you can see how going through this "if" and "try… catch" statements can effect the application's performance.



What is the best practice for working with Binding?
The best practice is to use the BindingUtils.bindProperty() method when dealing with large components that need to render many objects according to the information received. In this manner we can control the instantiation of the ChangeWatcher to prevent as many "silent failures" as we can and later control it better (switching it on and off). This method also provides a better and more elegant access to setter methods using the bindSetter() method.
When dealing with simple controls attributes, such as Label's text and so on, using the curly braces (or Binding tag) should do fine but still we need to keep an eye on what happens behind the scenes.
Another thing to remember is that once a component is bound to properties, as long as it is alive, the binding will keep working within it even if the component is not visible (!). When dealing with components that draw much data this can mean a real performance slowdown to the application. What you need to do is make sure that once the component is not viewable, stop watching after the bound properties that relate to it. This is simply done using the ChangeWatcher.unWatch(). Since BindingUtils.bindProperty() creates an instance of ChangeWatcher this can be easily done. When the component is up and visible again we can reset the ChangeWatcher instance to the source again, and set the current value for the first time, retrieved from ChangeWatcher. getValue() method.

How to debug and monitor the Binding?
1. Debug the Binding.as and BindingManager.as. This is not very trivial to do since those classes are not reachable, so what you need to do is to set a break point on the control you're binding to and using the "drill down" option of the debugger, reach the classes mentioned above. Once there you can set break points to monitor methods entry points and such.
2. Use the BindingManager.debugBinding() method. Don't bother searching, this jewel is not documented and can't be reached. What it does is to output the errors the Binding Mechanism is throwing. You can look at it as a mere flag to whether trace or not. This method works only on binding with curly braces. What you do is call the method where the single argument is a string made of the control name and the destination within it, like so: BindingManager.debugBinding ("myTextControl.text");

Flex 2.0.1 hotfix 2

מה קורה?
אדובי החליטו להוציא את hotfix לגרסאת פלקס 2.0.1, שברגעים אלו ממש אני מתקין אותו, מחזיק אצבעות גם בכפות הרגלים ומנשק שום רק בכדי שתעבוד. את התיקון שבועות הזה לא צריך להתקין מי שכבר רץ אצלו LifeCycle2.5 (זוכרים? FDS החדש...), שזה לכשעצמו מעט אבסורדי מפני שחלק מהתיקונים כלל לא קשורים ל-FDS.
אתם יכולים לקרא על ה- hotfix ב- Tech note הזה וגם להוריד אותו מאותו המקום (158 MB, שזה 6MB יותר מהעדכון של פלקס 2.0 לפלקס 2.0.1, עוד פרט מעניין...). בכל אופן, מה שלכד את תשומת ליבי הוא הדברים הבאים:
1. תיקון זליגת זכרון בקונטרול של ה- Accordion.
2. תיקון זליגת זכרון ב- View Stack (!).
3. אם מסתירים ומראים עמודה אחרונה של DataGrid הסקרול מקבל ג'ננה.
4. Tree אינו מתרנדר נכון לאחר מחיקה של node מסוים.

אני חושב שאלו תיקונים משמעותיים שהאמת... אני תמה בליבי מדוע רק עתה, שמוקסי עוד שניה יוצאת, בחרו להוציא אותם.
אגב, שווה לראות גם את ההערה הזו של אליסטייר מקלאוד לגבי העדכון, שלא תגידו "לא ידעתי, לא שמעתי".
אם משהו קריטי יצוץ בהמשך אני אערוך את הפוסט הזה.
שבוע טוב.

Cairngorm 2.2

רגע! רגע, לכל השדים! אתה לא מספיק לנפוח לצד והנה עוד שדרוג יוצא, עוד גרסה, עוד הנפצה. שנייה!
... ואחרי שהוצאתי מעט קיטור, אני גאה לבשר לכם על dot version החדשה של Cairngorm (אם אין לכם מושג מה זה, או שתדפדפו אחור בבלוג, או שאולי לכו לעשות לכם קפה ושכחו מכל העניין). אז מה היה לנו שם?
תכלס, הסירו תלותיות בין Cairngorm לסוויק (swc) של Flex Data Services, למה? כי זה חוסך בנפח הקובץ הסופי. לא ממש גורם לי לקפץ מאושר, אבל סבבה, למה לא. מה עוד מעניין? שינוי שמות אינטרפייסים כמו IModelLocator במקום ModelLocator (ואוו!) ו... משהו באמת מגניב הוא שהוסיפו מתודה חדשה ל CairngormEvent שנקראת dispatch, והיא (למרבה הפלא) מדספצ'ת את האירוע בלי הצורך לקרא ל- CairngormEventDispatcher. נחמד.
אפשר להעיף commands מה-FrontController בזמן ריצה, אבל אני לא רואה בזה כרגע יעילות משמעותית, ועוד פה ועוד שם עליהם תוכלו לקרא פה.
אז אין ברירה, הא? פשוט לשנס מתניים ולבנות עוד פרוייקט עם הגרסה הזאת ולו רק בכדי לחוש את הטעם הצורב שאקבל עם יציאת 2.3, או רחמנא ליצלן 3.0. מה שעושה לצוות התמיכה שלהם טוב.

ביי בינתיים.

SC3 מוקסי (פן) ואינטגרציה עם פלאש

וואו.
זאת אומרת, לא ממש "וואו", כי אחרי הכל יש הרבה דברים (כן, הרבה) שמרגשים אותי יותר מהידיעה הבאה, אבל ואללא – מגיע להם "וואו", כזה יפה, של ג. יפית לפחות.
בפלאש CS3 יש מצב להוריד mxp (אתם יודעים נו, Flash Extenstions) שנקרא: Flex Component Kit for Flash CS3, שזה למעשה שם מפוצף לסט של קומפוננטות ופקודות שכל תכליתם הוא ליצור קומפוננטות SWC בפלאש שפשוט מתלבשות על פלקס כמו כפפה של בורגנית מהמאה ה-17. הם מגדירים את זה כך: "פלאש הולך להיות האזרח מספר אחד בפלקס", כמה ציורי, הא? מרגש.
בכל אופן, מה זה נותן לנו בתכלס? אז ככה:
ראשית אני אפתח את פלאש אחרי חודשים שלא נגעתי בתוכנה הזו. זה מלבב ובאיזשהו מקום מעט מרתיע, שאחרי הכל, אני לא יודע איך אני אתמודד עם עורך הקוד הביוני שיש שם.
שנית, כל API שנכתב במחלקות אשר מחוברות ל MovieClip אותו רוצים לייצר, יוכר ע"י פלקס ב- code hinting שזה פשוט דבר גדול. מעבר לכך אפשר גם לכתוב Metadata tags עבור אירועים והכל פשוט מתמזג יפה.
פלקס יודע לנהל את ה containers שלו יפה, ואפשר ממש לקבוע בפלאש מה יהיה הגבול של אובייקט מסויים, כך שפלקס ידע להתייחס אליו בהתאם.
מה עוד...? יש לנו את ה- states הפלקסיים שלמעשה מפורשים מ- labels של פריימים בפלאש, שזה מגניב את האשכשכון!
ובכלל, סיפרתי לכם על הגירסה החדשה של פלקס, בשם הקוד מוקסי? ששש...
איפה איפה איפה הקומפוננטות?

עוד באג של כיף

טוב, אני אנסה לקצר (שוב) כי את מכסת העצבים שלי להיום כילה הבאג המטופש הזה. אתם מבינים? רציתי לעשות איזו שורת טקסט יפה שבסופה יש לינק גיבור, אז מיד רתמתי לעזרי את HTMLText וכמה תגיות נאות והופלה – יש לנו את הקישור.
עד כאן טוב ויפה, אבל הקלקות חוזרות ונישנות על הלינק לא הניבו כלום. רוצים לדעת למה? בטח שאתם רוצים לדעת למה, זה מעניין לפחות כמו האניגמה הגדולה בתבל, כמו התשובה למהות החיים עצמם, הפאקינג באגים ההזויים של אדובי – הנה למה:
אם selectable של הטקסט הוא false, אתה יכול ללחוץ עוד ועוד עד שהאצבע שלך תדמם, אבל שום חלון לא יפתח. ומכאן הפתרון האלמותי – selectable=true, או פשוט להשאיר את זה ריק בלי הגדרה.
האם זה אידיאלי? ממש לא. ומה אם אני לא רוצה שיוכלו לבחור את הטקסט, הממ?
שיהיו בריאים.

תיקונים חמים

פאקינג הגיע הזמן. אדובי החליטו לשחרר את סדרת ה hot fixes שלהם עבור פלקס 2.0.1. רובם מתמקדים בקונטרול האהוב עליי DataGrid, שהיה עדיף לבנות אותו ממקלות של ארטיקים מאשר בפלקס. שימו לב לתיקונים 192695, 193106, 192466. אלו פסוקי השטן בכבודם ובעצמם, שאני חתום לפחות על שניים, כמי שהעלה אותם לדיון בתמיכה של אדובי (thnx Nick).
נו שוין, בוא נראה אם זה שווה את המאמץ בכלל: אחח, זה חם.

LifeCycle Data Services 2.5 ?משנה שם, משנה מזל

FDS כבר לא. אתם יודעים, זה משעמם להחזיק את אותה הטכנולוגיה, עם אותו השם. חלאס! כמה אפשר שגרה?! לא רק אני רואה זאת כך אלא גם הארכיטקטים של אדובי, ולכן הם החליטו לשנות את השם של Flex Data Services, לשם המובן מאליו: LifeCycle Data Services 2.5.
יש להם גם תירוץ, שהרי בשל האינטגרציה העתידית עם עוד מוצרי LifeCycle של אדובי (אמממ... אוקיי), חייבים שהמפתחים יבינו שזה חלק מהעניין. אז ראשית, יש פיצ'רים חדשים וכמובן חיזוק של הישנים (אומרים שה- Messaging השתפר בביצועים, נו טוב) בכל מקרה, אני לא אחסוך מכם את העונג הצרוף לקרא בעיון על כל הפיצ'רים ושאר הירקות, תבלו:
LDS2.5

פיצ'ר נחמד שהעלה חיוך על שפתי הוא Server-side PDF generation. זה למעשה יצירת PDF מאפליקציות פלקס. זה נחמד כי כרגע אנחנו נעזרים ב Jasper שלפי מה שאני שומע, זו רעה-חולה ברמות של ימיי-הביניים.

יאללא, כל טוב.

mytoons :OT

הנה משהו ששוה לתעד; אתר חדש על בסיס של youTube שכל תכליתו היא סרטי cartoon. זה פשוט מדהים מה שניתן למצוא שם, ואני חושב שהוא אתר חובה לכל מי שעוסק בתחום (או לפחות מתיימר).
לאתר קוראים mytoons והגיע הזמן להתמכר.
יום טוב.

קצת מוסיקה :OT

כמה דברים עולים לאחרונה. למען האמת, די מרגשים.
הראשון הוא מרטי פרידמן. הגיטריסט הנהדר הזה מגיע לארץ עם ארסנל של מוסיקאים בכדי להעביר פה הופעה או שתיים באיזור אפריל. מיותר לציין את המקום של פרידמן בתור אחד הגיטריסטים הווירטואוזים היותר מעניינים. מעבר לעבודה הנהדרת שהוא עשה ב Megadeth בשנים הטובות שלהן, כל מי ששמע את אלבומי הסולו ודאי התרשם מהסאונד היחודי שלו והגישה היחודית שלו לאירגון ותזמור. אז אפשר לסמוך על זה שסאחבק יהיה שם בהופעה הזו, עם או בלי, העיקר שם.
עוד משהו שעורר את חרון אפי לאחרונה הוא התחרות ההזויה שאדון מר דייב גילמור החליט להשיק בנוגע לחידוש השיר "ארנולד ליין" ע"י להקות שונות. הפרס, כך נאמר, הוא יום הקלטות באייבי רוד, שזה מכובד לכל הדעות, אבל גם לא משהו שיגרום לך לרקוד סלסה כמו אלון אבוטבול. אז מה מקומם אותי?
הרי אתם יודעים שלא צריך הרבה בכדי להביא לי את הסעיף ולשרוף לי את הנתיך כשמדובר באחת הלהקות היותר אהובות עליי. ראשית, מי שם את דייב גילמור להעניק פרס על שיר שהוא בכלל לא כתב? לא שר במקור, ואם להיות כנים – עשה לו בעצם הקאבר בעצמו, שהרי את המוניומנט הפסיכאדלי והפרובוקטיבי הזה כתב לא אחר מאשר סיד בארט המנוח זמבז"ל (זכר מוסיקאי בן-זונה לברכה). אז עם כל הכבוד דייב גילמור יכול להירגע ולחזור לסדר היום. מעניין מה בארט היה אומר.
ומה שעוד יותר מכעיס זו הזכיה של רוקפור. שלא תבינו לא נכון, אני מאד מעריך אותם בתור להקה. שמעתי את גרסת הכיסוי היום בבוקר בתוכנית של רפי רשף (בחלקה אמנם) ואני חייב לומר לכם: זה לא. הם לקחו ועשו מהשיר הזה משהו הזוי עוד יותר ממה שהוא. השירה נשמעת כאילו היא פוסעת שנות אור מההרמוניה המקורית או זו המתנגנת ברקע. לא חבל? חבל.
בכל אופן, זה הסיפור. שיהיה לכם יופי-טופי של שבוע. ואל תשכחו: Right here, right now.

קומפוננטות לעתיד

Flex team הולכים להוציא בקרוב סט קומפוננטות משודרג. הם גילו שזה יהיה נחמד לשתף את הקהילה בפתרונות שהם הולכים להציג ובכך למנוע מצבים בהם מפתחים פרטיים מפתחים קומפוננטות לחינם (מה שקרה לכולנו, אני די בטוח). בכל מקרה, במאמר הבא הם מפרטים תיאור כללי של הכיוון אליו הם הולכים לקחת את הקומפוננטות שלהם, זה בעיקר מריח כמו "אנחנו הולכים לקחת את כל מה שב Exchange ולמסד אותו. תעיפו על זה מבט רק בכדי לראות אם הקומפוננטה החדשה שאתם בונים, ושהולכת לשנות את העולם, לא נמצאת כבר בקנה של אדובה.

חדשה time entry קומפוננטת

שיטוטים הביאו אותי אל קומפוננטת time entry נחמדת ההופכת את עריכת הזמן למעט יותר אינטואיטיבית ונוחה. פיתוח של ברנדן מוצנר מביא הכלאה בין numeric stepper לשעון. שימושי ביותר. הא לכם.

סופ"ש רגוע.

אל תעצבן את הקומפיילר

הנה עשרה כללי ברזל איך להוציא מהקומפיילר את המירב. מה הכוונה ב"מירב"? הרי ידוע שלעיתים הקוד שאנו כותבים יכול להערים על הקומפיילר ולגרום לו "להעלים עין" מ- compile time errors, וכל זאת מפני שבחרנו בדרך מסויימת לאימפלמנטציה. המאמר הבא של פול וויליאמס נותן סקירה קלה על מה לעשות ומה לעשות בכדי לגרום לקומפיילר להיות יעיל יותר.