אני לא אתחיל לקדוח לכם בשכל על כמה אני אוהב את העיר הזו, אני פשוט רוצה להעיף איזה גיץ של שמחה על בחירתו של ניר ברקת כראש העיר של הבירה שלנו.
לפעמים זה נשמע אבסורדי, אני יודע... "ירושלים, בירת ישראל" שתכלס אנחנו יודעים שהיא, גג, בירתם של כל אלו שלא הצליחו לנוס על נפשם ממנה, ואלו שעסוקים בלהניס אותם. הצביון החרדי שהעיר החלה לקבל עוד מימיו של אולמרט פשוט גרם לעיר היפה הזו לאבד לפחות 6 קבין של יופי. זה רק הולם את העם הבוחר שלנו, לקחת סיפור כישלון במישור המוניציפלי כמו אולמרט ולהעביר אותו למישור הלאומי. משם עברנו ללופוליאנסקי שתרם רבות לעיר בכך שהחליף את שלט הכניסה לירושלים בחתיכת פח-צפרדע ירוק ושעון כניסת-שבת. הרכבת העילית עדיין מחכה כמו העבודת שורשים שלי, שמישהו יסיים אותה ודי. זה היה די ברור לבוחרים החילוניים בעיר הקודש, שאם הם לא יצאו מהספות אח-גדול שלהם העיר הזו תהפוך במהרה לסרט המשך רע לבני-ברק.
ניר ברקת? לא ממש יודע כמה הוא יכול להרעיד את האדמה הקדושה של העיר ולהפיח בה חיים, אבל אני בטוח שהעיניים שלו נשואות לכיוון הזה. בוא נתחיל בלעודד בניית מפעלי הייטק בעיר הקודש, ליצור איזשהו כוח משיכה לצעירים לחזור לעיר ולהקים בה חיים. בוא נסיים את הרכבת המזדרגגת הזו ונפתח כבר את רחוב יפו (וכמובן נשלם פיצויים לבעלי העסקים שם, שפשוט דרכו עליהם כמו על בדלי סיגריה). אני לא מצפה שעכשיו אדון ברקת ינהל את העיר כמו צ'קפויינט, אבל עדיין... שיכניס מעט ענווה ויוקיע את השחיתות החרדית (כן, קראתם נכון) שהתנהלה בעיר עד כה. שחברי מועצה יכבדו אחד את השני.
אם התקוות יתממשו, יש מצב שאפילו עבדכם הנאמן ישים את ירושלים כאופציה, וכמוני עוד לא מעט שנשבר להם הפופיק מהתחליפים הזולים והמלוכלכים שיש למדינה להציע.
מר ברקת היקר, לא נותר לי אלא לצטט את שמגר מ"גבעת חלפון" ולומר: "לעסק, סרג'יו, לעסק...". וקריאת "יש!" קפוצת אגרוף של מי שאוהב את העיר שלו, לא בגלל דוד המלך, אלא בגלל שנולד שם.
No comments:
Post a Comment