כן, עוד OT. אל חשש, יש בדרך כמה פוסטים שיזגגו כל עין של מפתח תוכנה נחנח. יהיה בסדר...ומה על הפרק? ההופעה של AIR, שהתקיימה ביום חמישי שעבר והייתה מפח-נפש עדין.
נתחיל מהיסטוריה - את AIR אני מכיר פחות או יותר משנת 98' של המילניום הקודם. התקליט שלהם, Moon Safari נטחן במקום העבודה שלי דאז, עד שלבסוף ייבש לשאר הקולגות את הנוירונים. מה אני אעשה? הנעימות שלהם הזכירו לי שני דברים שקרובים מאד ללבי: פינק-פלויד ו- Atari.
אני לא חשבתי שהם יגיעו לארץ, וגם אם המחשבה הזו חמקה בזריזות למוחי, לא ממש האמנתי שאני אלך להופעה שכזו. בכל אופן, נפל דבר ומצאתי את עצמי צובא על דלתות האנגר 11 בנמל, יחד עם האנשים היפים של תל-אביב. כרגיל ולפי המתכונת, התור לכרטיסים היה מאורגן כמו גשר המכבייה. פה שם, נכנסנו לאולם הגדול וחכינו לייבוש הגדול הנקרא "מתי הם יעלו כבר, יא אללא שלהם?". סביבות 22:45 הם עולים. שלושה חברים, שני צרפתים מהודקי חולצה ומכנס ומתופף שמנמן.
ההופעה התחילה עם שיר שלא הכרתי (אבל אין דבר, עוד הרבה כאלו יגיעו...), במין פסנתר, גיטרה, תופים שכזה. סתם. שאר ההופעה נמשכה בין שירים מוכרים יותר לפחות, בלי הרבה פירוטכניקת-אורות (אם בכלל) ופחות מזה כריזמה של הזוג. שני הצרפתים בקושי דיברו עם הקהל, וכשעשו זאת, השתמשו באפקט ה"רובוט" שיצא מהאופנה בערך בזמן שתמי בן-עמי (ז"ל) הייתה רלוונטית. ומילא להשתמש בקול הרובוטי פעם אחת, אבל לשמוע שוב ושוב "Thank you Tel-Aviv" ככה... ראבק בנאדם, תקנה לגו, רק עזוב אותנו.
ככה נעמדנו בין השירים, בלי להתרגש יותר מדי והאזנו לסאונד הנוראי שהאנגר 11 יודע לייצר. אני לא מבין איך אפשר לנהל שם הופעה. גם כשהייתי בפרודיג'י הסאונד היה נוראי שם. לא למדנו שום דבר? יש מצב שהאנגר, שהוא למעשה אולם-פח, לא ממש מתאים להופעות בהן כל תו חשוב? ונגיד שהיה סאונד סביר, אוקיי? הצמד השמיט המון "קטנות" מהשירים. "קטנות" שעושות את השירים והקטעים למה שהם. זה היה כמו גרסאת כיסוי מאד מהוקצעת, אבל חוטאת למקור.
איכשהו הגענו להדרן הראשון. מחיאות כפיים ושריקות מקהל שבאמת בא לתת את כל מה שיש לו ונתקל בשני באגטים עבשים (ומתופף שמנמן), והנה הם עולים ומבצעים שירי צאן-ברזל כשהם מסיימים ב- La Femme d'Argent, ורק שם הם נתנו את מה שהקהל רצה מתחילת ההופעה: "בום!". הפציצו בפסיכודליה, העיפו את התאורה לאוויר, יצאו באילתורים וזה בדיוק מה שהיה חסר כל ההופעה!
ואז הם ירדו.
אשכרא הדליקו את הקהל, נפנפו לנו מול הפנים ב"תראו מה יכל היה להיות אם לא היינו זורקים עליכם" וירדו מהבמה. שום תשואות לא החזירו אותם חזרה, ותכלס? אם היה לי בקבוק בירה ביד, אולי הוא היה מוצא עצמו במאך 5 לכיוון הבמה. 75 דקות של הופעה מאכזבת עם שיאים של גג משגל-פנסיונרים. שיקחו את קול הרובוט שלהם ואת המתופף השמנמן ויגלשו על טיל הישר לצרפת. עדיף לשים דיסק באוטו.
בהחלט אכזבה. AIR הם לא הרכב של הופעות (לפחות לא בארץ) ושימשיכו לעשות את מה שהם עושים טוב, ולא לגבות כסף על חזרות עם קהל.
עד העונג הבא.
נתחיל מהיסטוריה - את AIR אני מכיר פחות או יותר משנת 98' של המילניום הקודם. התקליט שלהם, Moon Safari נטחן במקום העבודה שלי דאז, עד שלבסוף ייבש לשאר הקולגות את הנוירונים. מה אני אעשה? הנעימות שלהם הזכירו לי שני דברים שקרובים מאד ללבי: פינק-פלויד ו- Atari.
אני לא חשבתי שהם יגיעו לארץ, וגם אם המחשבה הזו חמקה בזריזות למוחי, לא ממש האמנתי שאני אלך להופעה שכזו. בכל אופן, נפל דבר ומצאתי את עצמי צובא על דלתות האנגר 11 בנמל, יחד עם האנשים היפים של תל-אביב. כרגיל ולפי המתכונת, התור לכרטיסים היה מאורגן כמו גשר המכבייה. פה שם, נכנסנו לאולם הגדול וחכינו לייבוש הגדול הנקרא "מתי הם יעלו כבר, יא אללא שלהם?". סביבות 22:45 הם עולים. שלושה חברים, שני צרפתים מהודקי חולצה ומכנס ומתופף שמנמן.
ההופעה התחילה עם שיר שלא הכרתי (אבל אין דבר, עוד הרבה כאלו יגיעו...), במין פסנתר, גיטרה, תופים שכזה. סתם. שאר ההופעה נמשכה בין שירים מוכרים יותר לפחות, בלי הרבה פירוטכניקת-אורות (אם בכלל) ופחות מזה כריזמה של הזוג. שני הצרפתים בקושי דיברו עם הקהל, וכשעשו זאת, השתמשו באפקט ה"רובוט" שיצא מהאופנה בערך בזמן שתמי בן-עמי (ז"ל) הייתה רלוונטית. ומילא להשתמש בקול הרובוטי פעם אחת, אבל לשמוע שוב ושוב "Thank you Tel-Aviv" ככה... ראבק בנאדם, תקנה לגו, רק עזוב אותנו.
ככה נעמדנו בין השירים, בלי להתרגש יותר מדי והאזנו לסאונד הנוראי שהאנגר 11 יודע לייצר. אני לא מבין איך אפשר לנהל שם הופעה. גם כשהייתי בפרודיג'י הסאונד היה נוראי שם. לא למדנו שום דבר? יש מצב שהאנגר, שהוא למעשה אולם-פח, לא ממש מתאים להופעות בהן כל תו חשוב? ונגיד שהיה סאונד סביר, אוקיי? הצמד השמיט המון "קטנות" מהשירים. "קטנות" שעושות את השירים והקטעים למה שהם. זה היה כמו גרסאת כיסוי מאד מהוקצעת, אבל חוטאת למקור.
איכשהו הגענו להדרן הראשון. מחיאות כפיים ושריקות מקהל שבאמת בא לתת את כל מה שיש לו ונתקל בשני באגטים עבשים (ומתופף שמנמן), והנה הם עולים ומבצעים שירי צאן-ברזל כשהם מסיימים ב- La Femme d'Argent, ורק שם הם נתנו את מה שהקהל רצה מתחילת ההופעה: "בום!". הפציצו בפסיכודליה, העיפו את התאורה לאוויר, יצאו באילתורים וזה בדיוק מה שהיה חסר כל ההופעה!
ואז הם ירדו.
אשכרא הדליקו את הקהל, נפנפו לנו מול הפנים ב"תראו מה יכל היה להיות אם לא היינו זורקים עליכם" וירדו מהבמה. שום תשואות לא החזירו אותם חזרה, ותכלס? אם היה לי בקבוק בירה ביד, אולי הוא היה מוצא עצמו במאך 5 לכיוון הבמה. 75 דקות של הופעה מאכזבת עם שיאים של גג משגל-פנסיונרים. שיקחו את קול הרובוט שלהם ואת המתופף השמנמן ויגלשו על טיל הישר לצרפת. עדיף לשים דיסק באוטו.
בהחלט אכזבה. AIR הם לא הרכב של הופעות (לפחות לא בארץ) ושימשיכו לעשות את מה שהם עושים טוב, ולא לגבות כסף על חזרות עם קהל.
עד העונג הבא.
No comments:
Post a Comment