מזמן לא השתלחתי, ובטח שלא בשפת אימי, אבל אני חושש שהגיעה העת לתקתק מספר מילים עבור העונה המיותרת הזו, הנקראת קיץ וכמובן לסיפטום המטונף שלה הנקרא חום.
פעם מזמן, שעוד היינו זבי חוטם, מאד אהבנו את העונה המיוזעת הזו. כמובן שאז, ואני מדבר על שנות השמונים, הקיץ לא היה טאבון אנושי אלא יותר עונה חמימה עם ימי שרב בודדים. אהבנו גם את הרעיון של חופש בן-חודשיים בו רובצים כמו רד-נקס מול נילס הולגרסון, עם קרטיב לימון בשבעים אגורות. ומעבר לכך, היותי ירושלמי העניקה לי קיצים הרבה יותר נעימים, ללא לחות. מה יותר טוב?
והנה עברו השנים ואני מוצא עצמי באיזור גוש דן, שלדעת רבים עדיין נחשב כבית השחי של אלוהים, הלא היא המטרופולין המבאישה, בירת הגו'קים הנצחית וטמטמת גיל האחרי צבא - תל-אביב.
הקיץ כאן, רבותי, הוא לא עונה. הוא נמשך 12 חודשים שלפרקים יורד גשם-ערפיח, שזה סוג חדש של גשם שבא ללכלך את הרחובות ולגרום למאותגרי נשימה שכמותי לחרחר את שנתם הטרופה. הקיץ כאן הוא מכה שאלוהים חסך מפרעה פן תאבד תרבות הספינקס. ובמדור גיהנום שבע הזה, ישנם חודשיים שלמים בהם המפזר-חום של כדוה"א נשאר דולק על MAX, כשהכנפיים שלו מכוונות לשפלה שלנו. יולי-אוגוסט הם חודשים שצריך להוציא מחוץ לחוק.
מעבר לכך שבני הנוער החשופים למשעי והטיפשים להפליא פוקקים כל ספסל רחוב, החום והלחות פשוט מעבירים אותך על דעתך. כך אני מוצא עצמי מסתובב בדירתי, שפיתחה סוג חדש יכולת המורכבת מספיחת חום במשך היום ויציקתו אל פנים הבית במהלך הליל, כולי לח כמו חתיכת ג'ילדה של מוסכניק תאב בצע, עצבני כמו שרק דמויות מאנגה יכולות להביע ולא יודע איך לפתור את הכבשן בו אני חי.
אי אפשר להתרווח על כורסה, כי גם היא לחה. ואם אני אקנה ארטיק הוא יהפוך לשלולית כימית אחרי הביס הראשון. נילס מזמן לא מככב, וכל שנותר לי הוא לראות את יונית לוי מביטה בי במבט שאפילו עגל מתקשה להעלות, מדברת על מסמך הרמטכ"ל, שבנינו... מעניין לי את המקש לשמאלו של "ס".
הו אז מגיח לו מהטלוויזיה אדון מר דני דוייטש, חזאי ופיגורת-סלב, ומספר לי במתק שפתיים שמחר תחול עוד הכבדה בחום, מה שמביא אותי לחשוב, בחמסין הנוראי הזה, על מקצוע חזאות האויר, שהוא ללא ספק המקצוע הכי מיותר בעולם. מקריא מה שכל ילד בן שנתיים יכול לגגל. כן? הכבדה בחום? אחרי מחקרים הגיעו למסקנה שהקיץ הזה הוא הנוראי ביותר מאז ומעולם? לא צריך מחקרים חתיכת אמבצילים! תראו את האנשים שמתאדים בחוץ כאילו הופצצו בחמישה טונות של נאפלם. אתם כל כך חכמים שאפילו לגרף הטמפרטורות יש זקפה.
שהחזאים יעשו לי טובה, ויסתמו את הפה שלהם עד שגל החום הזה יפסק! אם כרגע אין ירידה משמעותית בחום, אני לא רוצה לשמוע או לראות, לא את דני דויטש, לא את דני רופ ולא את המתבייצת הסדרתית - שרון וקסלר. מחר הכבדה בחום בחצוצרה הימנית שלך!
אתה מדליק מזגן, והמכונה המסכנה הזו כבר לא יכולה לספק לך אויר הרים צלול כיין, וכל הזמן רצה לך בראש המחשבה שחברת החשמל המסכנה שלנו בוכה על זה שהיא לא מוסגלת לספק את הצרכים של המדינה הזעירה הזו. אולי אם הם היו מפסיקים לשרוף פחם כמו קטר במהפכה התעשייתית, ולא מאירים כל גשר-כביש מצ'וקמק כאילו היה חזיון אור-קולי במצדה, היה לנו פחות אפקט חממה ויותר חשמל, נכון דירקטור וולט?!
ועל כל אלה בא המרענן הרישמי של הקיץ - צביקה הדר ונבחרת "כוכב נולד", שמנסה ללא הצלחה להעביר שיר אחד בלי לזייף, וכל זאת עם מודולציה צפויה כמוות לקראת סופו, בעיבודו הניצחי של האדם הבנאלי ביותר בסצנת המוסיקה הישראלית - עמוס בן-דוד.
ומי מאושרים, מי? הג'וקים. וודאי שהרי בשבילם זו יריית הפתיחה של חגיגות המעוף והנחיתה בדירות. הריצה הבהולה שלהם אל מקומות המסתור מהם יגיחו באישון לילה בכדי לטמא את המטבח שלכם. כל תחלואות הארץ, הרמשים והשקצים פורחים בלהט המחורבן הזה. אתה פותח את דלת הפח השכונתי, ומגלה שהפרעת לרייב פארטי מטורף של חמש-מאות תיקנים, בעוד שגל צחנת פחים מבושלים הודף אותך לרצפה.
די!
כמה אפשר?!
לא נותר אלא לצוטט את הצב החכם מכל אדם, הלא הוא בץ מ"פרפר נחמד", ששר בדכאון:
"קיץ, קיץ תיגמר
חורף חורף בוא מהר
חם מלמטה, חם מלמעלה
חם ביום וחם בלילה"
עד גל החום הבא,
סלאמת.
פעם מזמן, שעוד היינו זבי חוטם, מאד אהבנו את העונה המיוזעת הזו. כמובן שאז, ואני מדבר על שנות השמונים, הקיץ לא היה טאבון אנושי אלא יותר עונה חמימה עם ימי שרב בודדים. אהבנו גם את הרעיון של חופש בן-חודשיים בו רובצים כמו רד-נקס מול נילס הולגרסון, עם קרטיב לימון בשבעים אגורות. ומעבר לכך, היותי ירושלמי העניקה לי קיצים הרבה יותר נעימים, ללא לחות. מה יותר טוב?
והנה עברו השנים ואני מוצא עצמי באיזור גוש דן, שלדעת רבים עדיין נחשב כבית השחי של אלוהים, הלא היא המטרופולין המבאישה, בירת הגו'קים הנצחית וטמטמת גיל האחרי צבא - תל-אביב.
הקיץ כאן, רבותי, הוא לא עונה. הוא נמשך 12 חודשים שלפרקים יורד גשם-ערפיח, שזה סוג חדש של גשם שבא ללכלך את הרחובות ולגרום למאותגרי נשימה שכמותי לחרחר את שנתם הטרופה. הקיץ כאן הוא מכה שאלוהים חסך מפרעה פן תאבד תרבות הספינקס. ובמדור גיהנום שבע הזה, ישנם חודשיים שלמים בהם המפזר-חום של כדוה"א נשאר דולק על MAX, כשהכנפיים שלו מכוונות לשפלה שלנו. יולי-אוגוסט הם חודשים שצריך להוציא מחוץ לחוק.
מעבר לכך שבני הנוער החשופים למשעי והטיפשים להפליא פוקקים כל ספסל רחוב, החום והלחות פשוט מעבירים אותך על דעתך. כך אני מוצא עצמי מסתובב בדירתי, שפיתחה סוג חדש יכולת המורכבת מספיחת חום במשך היום ויציקתו אל פנים הבית במהלך הליל, כולי לח כמו חתיכת ג'ילדה של מוסכניק תאב בצע, עצבני כמו שרק דמויות מאנגה יכולות להביע ולא יודע איך לפתור את הכבשן בו אני חי.
אי אפשר להתרווח על כורסה, כי גם היא לחה. ואם אני אקנה ארטיק הוא יהפוך לשלולית כימית אחרי הביס הראשון. נילס מזמן לא מככב, וכל שנותר לי הוא לראות את יונית לוי מביטה בי במבט שאפילו עגל מתקשה להעלות, מדברת על מסמך הרמטכ"ל, שבנינו... מעניין לי את המקש לשמאלו של "ס".
הו אז מגיח לו מהטלוויזיה אדון מר דני דוייטש, חזאי ופיגורת-סלב, ומספר לי במתק שפתיים שמחר תחול עוד הכבדה בחום, מה שמביא אותי לחשוב, בחמסין הנוראי הזה, על מקצוע חזאות האויר, שהוא ללא ספק המקצוע הכי מיותר בעולם. מקריא מה שכל ילד בן שנתיים יכול לגגל. כן? הכבדה בחום? אחרי מחקרים הגיעו למסקנה שהקיץ הזה הוא הנוראי ביותר מאז ומעולם? לא צריך מחקרים חתיכת אמבצילים! תראו את האנשים שמתאדים בחוץ כאילו הופצצו בחמישה טונות של נאפלם. אתם כל כך חכמים שאפילו לגרף הטמפרטורות יש זקפה.
שהחזאים יעשו לי טובה, ויסתמו את הפה שלהם עד שגל החום הזה יפסק! אם כרגע אין ירידה משמעותית בחום, אני לא רוצה לשמוע או לראות, לא את דני דויטש, לא את דני רופ ולא את המתבייצת הסדרתית - שרון וקסלר. מחר הכבדה בחום בחצוצרה הימנית שלך!
אתה מדליק מזגן, והמכונה המסכנה הזו כבר לא יכולה לספק לך אויר הרים צלול כיין, וכל הזמן רצה לך בראש המחשבה שחברת החשמל המסכנה שלנו בוכה על זה שהיא לא מוסגלת לספק את הצרכים של המדינה הזעירה הזו. אולי אם הם היו מפסיקים לשרוף פחם כמו קטר במהפכה התעשייתית, ולא מאירים כל גשר-כביש מצ'וקמק כאילו היה חזיון אור-קולי במצדה, היה לנו פחות אפקט חממה ויותר חשמל, נכון דירקטור וולט?!
ועל כל אלה בא המרענן הרישמי של הקיץ - צביקה הדר ונבחרת "כוכב נולד", שמנסה ללא הצלחה להעביר שיר אחד בלי לזייף, וכל זאת עם מודולציה צפויה כמוות לקראת סופו, בעיבודו הניצחי של האדם הבנאלי ביותר בסצנת המוסיקה הישראלית - עמוס בן-דוד.
ומי מאושרים, מי? הג'וקים. וודאי שהרי בשבילם זו יריית הפתיחה של חגיגות המעוף והנחיתה בדירות. הריצה הבהולה שלהם אל מקומות המסתור מהם יגיחו באישון לילה בכדי לטמא את המטבח שלכם. כל תחלואות הארץ, הרמשים והשקצים פורחים בלהט המחורבן הזה. אתה פותח את דלת הפח השכונתי, ומגלה שהפרעת לרייב פארטי מטורף של חמש-מאות תיקנים, בעוד שגל צחנת פחים מבושלים הודף אותך לרצפה.
די!
כמה אפשר?!
לא נותר אלא לצוטט את הצב החכם מכל אדם, הלא הוא בץ מ"פרפר נחמד", ששר בדכאון:
"קיץ, קיץ תיגמר
חורף חורף בוא מהר
חם מלמטה, חם מלמעלה
חם ביום וחם בלילה"
עד גל החום הבא,
סלאמת.
No comments:
Post a Comment