זה נכון.
מי שכותב קוד לפי הסטאנדרטים הנכונים, שומר על עקביות ובהירות - סופו לסבול מפחות כאבי ראש ומריטת שיערות.
הנה מקרואדובה מוציאים מסמך מעודכן לגבי best practices בכתיבת קוד של as2
28 עמודים של כיף-כיף שבנינו, יכולים רק לעזור לכל מי שעדיין כותב קוד כמו פיראט על אקסטה.
תבלו.
6 comments:
הבעיה שלי עם ה-best practice של מקרומדיה התחילה כשהם התחילו להשתמש ה-postfix המטופש הזה _mc, _txt ודומיהם. מצד אחד הם תומכים בשיטה ההונגרית (camel case) של אותיות גדולות להפריד בין מילים, ומצד שני ב-underscore דמוי C שהשימוש בשניהם ביחד מבלבל מאוד.
חוץ מזה, אני מסכים איתם עם רוב הדברים :), בעיקר בנושא מיקום הסוגריים המסולסלים בלולאות ובפונקציות (בשורת ההגדרה ולא אחריה).
שיטת ה-postfix באה לתת מענה על הטמעת אינטליסנס עוד לפני שהיית יכול להגדיר type למשתנה ובכך לקשור אותו לרשימת התכונות שלו.
זה נשאר כך, וזה דוקא נחמד שיש סינטקס שהוא "יחודי" ל-actionscript. מיקום הסוגריים זה נושא כאוב בין מפתחים שיצא לי לדבר ולעבוד איתם, אני גם דוגל בשיטה של בסוגר הפותח נמצא בשורת ההגדרה, אבל יש כאלו שפשוט לא מסוגלים. מזל ש-autoformatעונה על שתי הדרישות.
בתור אחד מהלא מסוגלים,
הרשו לי לשאול:
מה הטיעונים שלכם בעד הסוגר בשורת ההגדרה? או שמא זה סתם עניין של טעם והרגשה (שלא לאמר ברגל)?
אני מניח שזה הרגל מעל לכל. אל תשכח שזה גם מוסיף שורות לקוד. עניין ה"קריאות" לא ממש משחק פה כי כמו שכבר אמרנו - זה הרגל.
אני רק יודע שאני מקבל עווית בעין שאני רואה קוד שכתוב עם סוגריים מסוסלים לא במקום שאני רגיל אליהם.
מבחינתי יותר קשה לקרוא קוד בצורה זו. כשאתה מקדיש לסוגריים שורה שלמה שמפרידה בין הגדרת הלולאה/תנאי/פונקציה, זה פחות קריא מבחינתי לפחות.
כמובן שיש גורם נוסף שהוא מה הנוהל בחברה בה אתה עובד או אנשים שאתה עובד איתם.
אבל הרבה יותר קל לראות איפה כל בלוק מתחיל ונגמר.
ואיזה סוגר-פותח מתאים לאיזה סוגר-סוגר.
Post a Comment